להכות על הברזל בעודו חם...?
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום, רציתי לדעת האם מנסיונך רצוי לטפל בארוע טראומטי סמוך לזמן הארוע (ברמת התוכן והזכרונות), או להניח לו למספר חודשים מתוך קושי בהתעמתות והתמודדות איתו וחשש להתפרקות-לבנות בסיס יציב ואז לחזור אליו ממקום מחוזק. האם חלה על הטראומה 'חוק ההתישנות'- כלומר זמן רב שעובר ואז הטיפול בה פחות בעל פוטנציאל משקם. האם קיים מושג של 'חלון הזדמנויות' לטיפול בטראומה- זמן אופטימלי לטיפול שעשוי למנוע תגובה פוסט- טראומטית בעתיד? האם בכל זאת להעדיף את הזמן ה'טרי' כדי שהטיפול יהיה אופטימלי יותר? נכון שזה משתנה מאדם לאדם אבל אולי יש בכל זאת מכנה משותף. תודה על תשובתך.
שלום שחר, כן, חשוב מאוד לתמוך בנפגעי טראומה מיד לאחר הפגיעה. חשוב לזכור שהפגיעה הטראומטית איננה מחלה הניתנת לריפוי, אלא סוג של פציעה, כמו איבוד יד או רגל, שיש להתמודד אתה באמצעות שיקום ותמיכה. כאשר התמיכה ניתנת מיד לאחר האירוע קל יותר להסתגל לתוצאות הפגיעה, וללמוד לחיות אתה חיים מלאים וטובים. ללא תמיכה כזו יופיעו הסימנים הפוסט-טראומטיים לאחר שבועות וחודשים, וימשיכו להחמיר במשך השנים. אצל רבים המצב הופך לבלתי-נסבל לאחר עשרים או שלושים שנה, ואז באמת קשה מאוד לתקן את המצב. עם זאת, בכל זמן אפשר ללמוד מחדש להתמודד טוב יותר עם הפגיעה, בסיוע של אנשי מקצוע ובמיוחד המשפחה הקרובה. שנה טובה, ד"ר דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
