פגיעה אצמית

שלום. אני בת-13 ןאני פוגעת באצמי כבר 3 חודשים על ידי חתיכת זרועותי עם סכין גילוח. אמא שלי גילתה ואמרה ש"במקום ליפגוע תישברי עפרונות או שתרוצי בלי הפסקה עד שיכעבו לך הרגליים". אני מרגישה שממש לא הכפת לה, והיא אמרה לי שבאמת לא הכפת לה מה אני עושה ושהחיים קשים וכולם סובלים. לפני פחות מחודש סיפרתי ליועצת שלי על החתכים, סכה"כ מעז שאמא שלי גילתה אני חתכתי עוד הרבה פעמים. אני לא בטוחה מי צודק. היועצת אומרת ש"לא עשית דבר רע כשסיפרת לי" ואמא שלי אומרת "את סתם מחפשת שמישהו יפנק אותך!" אני לא מחפשת ש'מישהו' יפנק אותי, אני רוצה שהיא תחבק אותי ותגיד לי משהו טוב. בבקשה אל תעשה מזה משהו גדול, אני יודעת שיש אימהות שבכלל לא אומרות דבר ומכעיבות לילדות שלהן בגלל ההלם. אמא שלי היא גיבורה אמיתי כמו אבא שלי. עובדים יום וליל, דואגים לי ולכול מישפחתי. כועב להם הרבה יותר כולל הדאגות ואני רק 'מפנקת' את אצמי עם כעב. אני צריכה משהו שלא נישמע כמו 'אויי-איזו-מיסכנה-את-חייבת-עזרה-בדחיפות-ההורים-שלך-ממש-לא-הכפתיים' כי זה לא נכון. שאלתי היא פשוטה: מה אני צריכה לעשות? והעם אני יכולה לישמוך על תשובתך? ממיני בכבוד רב, אנונימית...

מציעה לאלמונית לפנות לטיפול מקצועי. מצורפת רשימת רופאים מטפלים, מומחים לטיפול בנוער http://www.imed.co.il/ResultsExperts/o:1_t:3_47%3b103

תודה רבה על העזרה ומיצטערת, לא ידעתי שהנושע הזה לא מתאים לאתר.