עד כמה ניתן להסוות את ה - PSTD , האם זה שכיח ?
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
האם זה שכיח להיות מסוגל לשדר כלפי חוץ שהחיים יפים וגם להיות מסוגל להתמודד עם פעילויות מסויימות ויחד עם זאת לא להיות באמת מסוגל לחזור לתפקוד רגיל ?
שלום ג'ין ויילדר, (: כן, זה שכיח מאוד. רוב נפגעי הטראומה מסתירים זאת במשך שנים רבות גם מעצמם, עד שהסימפטומים מתגברים והתנהגותם (התנהגותנו) הופכת לקיצונית. שבת שלום, ד"ר דרור גרין
לגביי היכולת התפקודית של אנשים שסובלים מ PTSD ? מתוך הנסיון האישי שלי אני יכול להעיד שבעזרת טיפול ארוך מאד והפסקת התרופות היה שיפור במצבי הואיל ועם התרופות פשוט הפכתי להיות זומבי וניתן לומר שגם התגכרתי על הדיכאון (לםעמים שיש נסיגות) אבל הבעיה שנושא השינה עדיין מהווה מכשול עבורי כי בלילה כל "השדים" מתעוררים ואני הולך לישון בשעות מאד מאוחרות ולכן אני לא מצליח לקיים סדר יום נורמלי וכל יציאה מהבית מהווה גורם למתח אבל אני כן מצליח לצאת לעל מיני פעילויות (לםעמים אני מוותר על ההנאה ונשאר בבית) אבל לפחות כלפי חוץ לא ניתן לראות את המאבקים הפנימיים האלו שלי... היכן למעשה ניתן למצוא אסמכתא לעובדה שההתנהגות כלפי חוץ לא מעידה על היכולת התיפקודית והיכולת לעמוד במסגרת רגילה של שכירים ?
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
