מי שזקוק לראות פסיכיאטר

שיר נפלא רלוונטי לנושא מאת אדמיאל קוסמן. מי שזקוק לראות פסיכיאטר מותר להביע דעה. למה אתה לא מוכן לקבל בקרת. גם אני הייתי שם, ואני אומר לך שזה לא מה שאתה חושב. אז תשב בשקט ותשתק. למה אתה בכלל לא מוכן לקבל בקרת. תגובה כמו שלך היא ממש תגובה מיתרת. צריך הרי לחשב קצת לפני שמדברים. אתה חושב שאתה יודע הכל. אבל, בפנים, תסלח לי, אתה פשוט יצור אמלל, לדעתי אתה אפילו לא יודע בודאות, אצלך בפנים, שאתה קים, ולכן אתה לא מסגל בכלל לקבל בקרת שלילית. אז תדע, שמותר, כן, בטח שמותר, להביע דעה. ואפילו נגדך, תסלח לי. ואגב, באמת כדאי שתדע, שמי שזקוק לראות פסיכיאטר מבין שנינו, זה אתה, ולא אני. אז זה באמת נכון שאני מטיח דברים פה ושם. אז מה. מה שאני אומר לך זאת תמיד האמת המרה. אז מה אם קשה לך לשמע. אבל מפה, ועד להגיב תגובה אלימה כמו שלך, הרי יש מרחק שמים וארץ. מענין, שאצלך, בפנים, בתוך הדמיונות, שם אף אחד בכלל לא פוצה פה. ויש שם, בפנים, כאלו דממה. אז תסלח לי אם אני לא אענה לך עכשו. כי כשאתה מסתכל בי ככה, כאלו מה, מה בעצם אתה רוצה לומר, הרי אתה מעורר בי אימה. ותדע לך גם שעל זה אני בכלל לא עונה. וזה אפילו שאני יודע יפה, שאתה באמת לא מתכון לזה. כי בשבילי אתה הפכת מזמן לישות שלילית, ואתה כבר בכלל לא ישות אישית, כי אתה לדעתי, חסר בכלל קיום ממשי. ותדע לך, שעם יצורים כמוך, וזה יכול להיות, מצדי, אפילו בחלק הרגשי או אולי בחלומות שלך, מצדי, תמציא לך בדמיונות גמדים קטנים או טרולים, תאמין לי, מצדי, סתם יצורי ענק, הרי אני בכלל לא מתוכח אתך, אם אתה לא שם לב, כי, בשבילי, זה עלבון לאינטליגנציה. חד וחלק. ואגב, אני חיב להוסיף, וזה באמת לטובתך, שמי שזקוק מבין שנינו, אבל בדחיפות, לראות פסיכיאטר, זה אתה.

ולעיתים הם מנווטים את הטיפול באופן רשלני שעלול לפגוע במטופל. אני חושב שהשיר הזה בעיקר מנסה להראות את הקושי של כמה וכמה מטפלים לקבל ביקורת ולהשליך לפעמים את האשמה על המטופל ולא להיות באמת מסוגלים להביא את עצמם בתוך התהליך.

לטפל בנפש. חשבתי שלכל פכיכותרפיסט מוכר מותר.

אז מה? זה בושה לראות פסיכיאטר, אם אתה לא צריך אז תשתוק ואל תלעג לאלה שכן זקוקים לו, וזה בכלל לא רלוונטי למה שנאמר כאן אל תעתיק שירים שלא קשורים ותהפוך אותם לרלוונטים כי הם לא ואל תעצבן אותי , ישמוק

קצת מופתע מתגובתך, שום לעג לא היה בעצם הבאת השיר- אלא להיפך נסיון להמחיש דרך הכותב את תחושת חוסר האונים אצל מטופל מול מטפל שלא יכול לספוג ביקורת מתוך איזה דפוס מתנשא, ולכן זה כן קשור לפחות למה שראיתי בהתכתבות על מגלומניות שקיימת לפעמים אצל פסיכיאטרים או מטפלים. סליחה אם פגעתי ובטח שלא התכוונתי לפגוע.