עבודה באזרחות על הלומי קרב..

היי.. נתבקשנו לעשות עבודה באזרחות ובחרנו בנושא הלומי קרב שזה נושא שמעניין אותנו מאוד.. רצינו לשאול אם יש לכם סיפור אישי שקרה לכם שבו אחת מזכויותיכם נפגעה ותוכלו לספר לנו ולדבר איתנו על מקרה זה.. נשמח אם תוכלו לעזור לנו.. תודה מראש..

לא הבנתי מה הקשר בין עבודה באזרחות לרמיסת זכויות אבל אם יוסבר לי מה הקשר ומי הם אלה שצריכים את המידע אני יכול להביא עשרות דוגמאות של רמיסת זכויות של נכי צה"ל אשר סובלים מהלם קרב. שתפו אותי כיתבו לי במייל ואם אני אבין שהפניה היא רצינת אולי אשמח לשתף פעולה ולספק מידע . זכויותיהם של נפגעי הלם קרב במדינת ישראל נרמסו / נפגעו / נגזלו / מהיום שמדינת ישראל קיימת. רק על מנת לסבר את האוזן בשנות השיבעים היתה מדיניות מכוונת במדינת ישראל שלא לעודד נכים להגיש תביעה למשרד הביטחון אגף השיקום בגין פגיעה נפשית זה בצד האחד של המדיניות, ובצד השני של המדיניות , המדיניות אמרה שגם אלה שכבר הגישו תביעות , היה לפי אותה מדניות צורך להשהות את הטיפול בתביעות. למה בעצם נוצרה המדיניות המעוותת הזאת , מאחר והיתה מחשבה שאם נכים אשר נפגעו נפשית לא יגישו תביעות לצורך קבלת זכות נכות אז הם יתערו בחברה. צריך להבין במלחמת יום הכיפורים מהיום החמישי למלחמה התחילו להגיע עשרות חיילים אשר סבלו מהלם קרב, החיילים המסכנים האלו שלא ידעו לא מימנם ולא משמאלם נאספו אל בתי חולים פסיכאטרים ושם הם טופולו , אלה מה שבהלם קרב יש בעיה לטפל בזבנג וגמרנו , זו תופעה שניתן איפה שהוא לצמצם את מימדיה ולהפוך אותה לסבילה כזאת שמאפשרת לאדם לחיות אבל גם זאת במגבלות מסויימות , אותם חיילים שוחררו אחרי מספר חודשים , אף אחד לא בדק אותם אף אחד לא בדק אם הם חיים מתים התאבדו. בשנות ה90 נעשתה עבודת מטה ואגף השיקום חזר אל אותם לוחמים וגילה שחלקם באמת שמו כץ לחייהם חלקם התדרדרו לסמים חלקם הגיעו לבתי כלא וחלקם פיתוח תופעות פסיאטריות נלוות. אחד המקרים הכי קשים שפגשתי בחיים שלי הוא של בחור אשר במלחמת יום כיפור שנת 1972 היה בעל שני מוסכים בחור צעיר אחרי שרות סדיר שהצליח יחסית מהר בזכות כישרונו להקים שני מוסכים. העתיק שלא נראה טוב הוא למד מגיל שש מכונאות אצל השכן שלו הלך לצבא הוסמך והכל נראה בסדר אלה מה שאחרי מלחחמת יום כיפור הוא כבר לא היה אותו אדם. הוא הגיש תביעות למשרד הביטחון שלא רצה להכיר בו , הוא פנה לקבלת עזרה נפשית שלא ממש עזרה לו וכמו כולם הוא התמכר לגראס. הבעיה עם גראס היא שיכול להיות שיש לו השפעה מקלה אבל ידוע הוא שמי שלוקח גרס יש בעיה אחרי זה להעביר אותו לתרופות רגילות. אותו אדם נעצר ישב בכלא על אחזקת גראס שזה החומר היחיד שהרגיע אותו ורק בשנת 1997 הוכר כנכה צה"ל כשהוא כבר הוכר הוא היה שבר כלי הוא הפסיד את כל עולמו את עתידו הוא כבר היה אחרי כמה וכמה מעצרים בעוד שאם היו אוספים אותו אפילו לא מעודדים אותו להגיש תביעה רק מזמנים אותו לבדיקות אחת לשנה לראות מה המצב איתו אולי היה ניתן לעזור לו באחת מן השנים. הרימסה בזכויות מתבטאת בראש ובראשונה בכך שהוא איבד את כל עולמו מאדם פרודוקטיבי ונורמטיבי , הוא הפך להיות עבריין הוא לא קיבל את הזכויות אשר היו מגיעות לו ממדנית ישראל , וכל חיו נהרסו בגלל שהוא שרת את מדינת ישראל במלחחמת יום הכיפורים . זה סיפור אחד יש לי עוד עשרות רבות של סיפורים ולצערי הרב כמי שמתחמה בטיפול בתביעות בגין פגיעה נפשית אשר ארעה בזמן השרות אני פוגש כל יום סיפורים הרבה הרבה יותר קשים. ושלא יובן לא שהיום המצב הוא שונה עדיין במדינת ישראל אין למי שעברו אירועים נפשיים יד מכוונת אין מי שעוקב בודק מי שעשוי לפתח תגובה נפשית כזאת או אחרת. ותאימו לי יש לי אדם שהיה מנהל בנק עד למלחמת לבנון הראשונה היום הוא בהוסטל, ויש לי אפילו רופא שאחרי השרות הסדיר שלו כבר לא היה יכול להיות רופא. הסיפורים המחדלים והפגיעה בזכויות באנשים הטובים הללו הם חסרי גבולות והם קוראים כל יום.ואני רק מנסה לעזור לאותם חלשים ולשמחתי ולגאוותי אני מצליח. אני מניח שזו גם תהיה תעודת הכבוד שלי , העזרה האמיתית לאותם נפגעים כשאעמוד ביום לכתי.

היי.. אנו תלמידי כיתה י"א בבית הספר קרית שרת חולון. מדובר בעבודה באזרחות על נושא של פגיעה בזכויות ואנחנו בקבוצה בחרנו על נפגעי הלומי קרב שנפגעו זכויותיהם עקב נכותם. אשמח לקבל פרטים אלו לצורך העבודה.

קראתי את הדברים שכתבת ואני מאד מסכים איתם,בימים אלה אני עורך מחקר מקיף בנושא הלומי הקרב והאפשרות להיעזר בקנאביס הרפואי, הדברים שכתבת הם רוח הדברים ששמעתי מחיילים שנפגעו בבינת-ג'ביל וגם חילים מאסון השייטת,מזעזע לשמוע שהמשטרה רודפת אחרי אנשים שמעשנים מריחואנה כדי שיוכלו לתפקד,לכן ראיתי לנכון להיכנס לעומק הסוגייה ולהרים את הסרט כדי שהבחורים שנשלחו בשמנו אל הסכנה והקריבו גוף ונפש יקבלו טיפול הכי טוב ומקצועי שיש,גם היחס של מערכת הבטחון חייב להשנות.