ישראל

שלם דר' שוחחנו בעבר והיום יש לי בעיה נוספת.בני שוחרר מצה"ל לאח שירות קרבי לפני כ-4שנים.הגשתי תביעה לצה"ל בעקבות זה שבני חווה ארועים קשים בצבא(במסגרת הפעילות הצבאית באיזור עזה)ום שחווה בצבא.לפני כשלוש שנים אושפז עקב אירוע פסיכותי בבית חולים פסיכיאטרי,זו הייה הפעם הראשונה ולאחר מכן היו עוד 3 אשפוזים.כיום בני לוקח תרופות במצב רגיל ומרגיש טוב במעקב פסיכיאטרי עם מגבלות של עבודה,לימודים ועוד(בגלל ההשפעה של הלחץ עליו מבחינה נפשית)בדיון הראשון שלי במשפט נגד משרד הבטחון הם לא הסתייגו מהארועים שחווה רק הם אמרו כי על סמך הדעה של רופאה שבדקה אותו פעם אחת אין קשר לכל הדברים ולארועים שעבר בצבא.אני מנסה למצא רופא שיהיה מוכן לכתוב מכתב שבו יצויין כי יש קשר נסיבתי בין הארועים לבין האשפוזים. כל הסמימנים והפחדיםהקשורים לאשפוז או להתקף הפסיכותי משולבים בארועים שחווה בצבא או הקשורים בזה.היום הוא נסער בכל פעם שרואה חייל עם נשק או קבוצת חיילים,הוא כל הזמן דרוך בנסיעות,ומתקשה לחזור לחיים תקינים.אני מעוניינת אם אפשר לקשר אותי עם רופא שיוכל לכתוב מכתב כנגד המכתב שכבה הרופאה מישום שלפי מה שקראתי הסמימנים יכולים להיות דומים גם למחלה של מניה דפרסיה(שבזה הרופאים מטפלים כרגע)אך לדעתי הבן צריך כלי להשתחרר מזה,ואין כמו הצבא שיוחל לסייע בזה.אשמח מאוד לקבל את תגובתך ואפילו שם של רופא או דרך להמשיך להתמודד עם הארועים הבטחוניים שחווה בצבא כדי להשמשיך בעזרה לבן שלי בשעת הצורך.תודה מראש צ.

תודה לך על התגובה המהירה. בנוסף לכך כן יש לי עו"ד אך הוא מציע לי לחפש רופא שיכתוב מכתב כזה,וכל רופא מסתייג,אבל אין לי ברירה משרד הבטחון והצבא עדיין לא מכיר במה שעבר בני ולכן יש לי בעיה אני ממש זקוקה לסיוע,האם אני מגדירה את הארועים שחווה בני בצבא בהגדרה הנכונה של פוסט טראומה או הלם קרב? לפי הרופא האחרון ששוחחתי למרות שהוא אמר כי אם יכתוב זה יעלה לי כ5000 שח' ללא מס ערך מוסף,שאלתי למה אין קשר כאשר כל התופאות הנלוות למצבו של בני אז הוא הסביר כי זה לא יכול להיות שהתגובות של ההתפרצות היו רק לאחר כשלוש שני ושזה יהיה קשור.האם זו תשובה הגיונית ונכונה?

תודה לך דר' לצערי הרב בני היה מקבל סיוע בשיקום עד אשר היה מכתב מהצבא שהוא לא מוכן להכיר בבני כנפגע צה"ל. הארועים שהיו בצבא היו פגיעות נפשיות בלבד(אחת מהן היא שהוא היה סמל מחלקה כאשר נגמש התפוצץ והיה צריך לחפש ולהחזיר חזרה ת חלקי הגופות של החיילים,ובני גם מצא וגם היה צריך לחזור עם הרכב לבסיס,זה רק חלק מהאירועים הקשים שחווה)לכן אני ממש אזדקק לטיפול רפואי נפשי מתאים ולא רק תרופות שזה לא העיקר ואפילו לא בטוח שזה מה שעוזר (לדעתי בלבד)אני בטוחה שבני זקוק לשיחות ללמוד איך לחיות עם העבר הזקשה ולהמשיך להתמודד בכל זאת.אנא סיעו לי כי היום אני כאן ומשגיחה ומשתדלת מהאינטואיציה שלי לסייע,אך צריך אדם מקצועי ובבדאי גם כשאני לא אוכל יותר לסייע.תודה מראש

שלום דר' לא ספרתי לך כי גם באותה שנה (1997) כאשר בני היה מאושפז בפעם הראשונה, בקשתי סיוע מהיחידה הצבאית שבה היה צריך להיות במילואים,ומיד לאחר כשבועיים הוא קבל מכתב שחרור משרות מילואים בצה"ל בגלל עודף חיילים.זאת לא בדיחה!!!כחייל הוא היה חייל טוב ללא שום עברה בצבא,תעודת שחרור יפה ביותר,אז למה?מה עושים? איך הם מתנערים היום כשיש בעיה? אני רק רוצה ודואגת לבני הרגיש והאחראי,ורק בגלל זה הוא סובל היום,אין דרך לסייע? אני ממש חוששת בועדות רפואיות מפני,שהן מחזירות אותו לארועים הקשים ולצערי כיומיים שלושה אחרי ועדה רפואית הות מתאשפז שוב,ללא שליטה על זה מבחינתו,כניראה ששוב זה משפיע מחדש.אנא סייע לי מה לעשות? תודה מהאמא הדואגת.