הלכתי לאיבוד
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לך דר', אני אמא לילד קטן והייתי ביום שני בבריכה שהילד התחשמל ומאז אני לא אני. אני בוכה הרבה וכל הזמן נזכרת בכל האירוע שהיה מכאיב ומפחיד. לצערי ראיתי יותר מידי וזה לא יוצא ממני. אני עומצת את העיניים ואני רואה שוב את כל האירוע. פשוט מיום שני אני מרגישה שאני לא ממש חיה את המציאות אלא תקועה בעבר. יש לך איזו עיצה בשבילי איך לחזור לעצמי? אני כל כך עצובה. מה גם כל הזמן חושבת שבני הקטן יכל להיות שם. הלופ הזה לא עוזב אותי. תודה לך.
שלום למלאכית, אמנם השאלה שלך אינה עוסקת בהלם-קרב, שבה עוסק הפורום שלנו, אבל את מתארת כאן תגובה לטראומה שקרתה לך, ושואלת לגבי ההתמודדות אתה. אינני יודע במה מדובר, אבל נראה שהתגובה שלך נורמלית לחלוטין. הדרך להתמודד עם זכרונות טראומטיים אינה להגביר את העסוק בהם, אלא להניח לכך ולהתמקד ככל האפשר בחזרה לפעילות השגרתית והמוכרת שלך, ולכל מה שמאפשר לך תחושה של שליטה כמו פעילות יצירתית או פעילות פיסית (הליכה, שחיה וכו'). בהצלחה, ד"ר דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
