סיום טיפול
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אשמח לדעת האם תהליך מסודר של סיום טיפול הוא חלק מכללי האתיקה המקצועית, והאם הוא משותף לכל העוסקים במקצועות הנפשיים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ען"ס ועוד). האם העדר סיום כזה הוא הפרה של כללי האתיקה (במידה למשל שמטפל חש פגוע על סיום של מטופל, לא מסכים לשחררו ולכן מחליט לנתק איתו מגע ולא לסגור טיפול בצורה הולמת). ושאלה נוספת מדוע תופעה זו רווחת בקרב מטפלים בתחום- הרי טובתו של המטופל עומדת במרכז ואלו לא יחסי חברות שניתן להתנער מהם בלי אחריות? אשמח בכל מקרה להפניה לקישור מתאים באם קיים כלל אתי שכזה. תודה מראש, זה שרות ציבורי שאני עושה עבור כמה נפגעים מהנושא. אם קיים תקנון כזה אשמח להפניה לקישור. ואת ההשלכות הפוסטראומטיות של כך אפילו לא הזכרנו...
חפוש בגוגל "פסיכולוג קליני סיום טיפול" מביא יותר מ 135 אלף מופעים ברשת ולדוגמה מאתר דוקטורס - http://www.doctors.co.il/ar/7890/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99 כיצד מסתיים טיפול פסיכולוגי? מדובר בנושא מורכב ומסובך. להלן מספר נקודות ציון בהתמודדות עם הדילמה של סיום טיפול: טיפול פסיכולוגי צריך להסתיים. סיום טיפול צריך להתרחש כתהליך ולא באופן חד. חשוב להגיע להסכמה ולהבנה על מועד הסיום ועל משך תהליך הפרידה. לעיתים מרגישים שהגיע מועד סיום, אבל ליבון מעמיק פותח אפשרויות להמשך העבודה הטיפולית. מטפל ומטופל מחליטים על האופי של תהליך הפרידה שיתאים לאישיותו ולבעיותיו של המטופל. אינדיקציה חשובה, לדוגמה, לסיום טיפול היא התמודדות במהלך הטיפול עם פרידות אחרות שעבר המטופל. בשלות היא מושג מרכזי בתהליכי גדילה וצמיחה והיא נכונה גם לבחינת מוכנותו של המטופל לסיים תהליך טיפולי. הדבר החשוב ביותר בסיום טיפול הוא "חווית הסיום" יש לשאוף לחוויה רגשית, לתחושות של סיפוק והישג ולהרגשת קרבה וחום עם האדם שאיתו עברת את המסע הטיפולי
באם אף אחת הנקודות לא מומשה בסיום והוא נעשה באופן חד צדדי מתנער כפגיעה נרקיסיסטית על עזיבתו של מטופל- האם יש כאן לטעמך עבירה על הקוד האתי?
שלום נועה, כללי האתיקה אינם משותפים לכל העוסקים בטיפול נפשי, ולכל ארגון מקצועי יש כללי אתיקה משלו. כללי האתיקה מיועדים להנחות את המטפלים בעבודתם ולהגן על המטופלים, אבל אין קשר בינם לבין היכולת הטיפולית של המטפלים. אינני חושב שיש הגדרה מדויקת של סיום טיפול, ואינני בטוח שכדאי למטופל להמשיך ולשלם למטפל פגוע כדי לסיים את הטיפול בהתאם לכללי האתיקה. לצערי, לכללי האתיקה אין שיניים, ומי שינסה להתלונן, למשל, בפני ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים, יגלה שרק לעתים רחוקות הוועדה תנזוף במטפל. כדאי מאוד למטופלים לזכור שהטיפול הנפשי מבוסס על הנחות שאין להם בסיס מדעי מדויק, ולא לסמוך באופן עיוור על המטפלים. גם למטופל יש אחריות לתהליך, וכאשר הוא אינו מרוצה ממנו כדאי לו למהר ולהחליף את המטפל. כתבתי על כך בהרחבה בספר 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש'. בברכה, ד"ר דרור גרין
נשמע עצוב מה שקורה בשטח, חשבתי שלכל תחום עיסוק יש וועדות ביקורת מהימנות ואמנות ברורות ומוצקות לגבי נהלים שונים. אני מניחה שרוב האנשים הפונים לא מודעים לכך וחבל. לפי הדברים שאתה אומר נשמע שתחום הטיפול הנפשי הוא סוג של מאגיה... אבל לא זה המעמד שלהם ע"פ חוק, זה מוצג כתחום מקצועי הקרוב למדע. שוב תודה על התשובות המקצועיות.
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
