חדש

שלום. בן 25, לא יודע אם זה המקום, אבל מאז שהשתחררתי חוויתי כמה התקפי חרדה ואני כבר לא יודע לאן הבטחון שלי נעלם לפעמים. נדודי שינה וחלומות קשים המלווים בזיעה קרה ותחושה נוראית שלפעמים גורמת לי להודיע חולה בעבודה. שירתתי ביחידה קרבית בין 2003 - 2006. איו"ש, עזה, לבנון. אני חזק, ולא צריך תרופות כדי להילחם בזה. רק העובדה שאני לא לבד, ויש עוד כמוני שכן מתפקדים וממשיכים בחיים, עוזרת לי להרים את הראש ולהבין שלא טוב לשקוע בזה. מצבי הרוח משתנים קיצונית, מעצב לכעס לאדישות. אני מחפש אנשים לדבר איתם, שיספרו לי קצת איך הם עוברים את היום. אני מוקף בחברים, אבל אף אחד מהם לא מבין את מצבי, רק אבא שלי מבין מכיוון שהוא עוד זוכר את 82 כל פעם שהוא עוצם עיניים. אבל לדבר איתו על זה לא נעים לי לפעמים.

אני אבדוק את נושא הפסיכולוג. אני לא מתבייש במה שאני מרגיש, להפך אני רק רוצה להרגיש כמו פעם, וכל מה שיכול לעזור אני אנסה. אני עובד באבטחה של אישיות ממלכתית ואני חושש שעניין הפסיכולוג יתגלה, ולא יראו זאת בעין יפה, ויחשבו שאולי אני לא יחזיק מעמד במצב חירום אמת.