פוסט טרואמה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
האם אדם שעבר טרואמה וסובל במשך שנים מפוסט טרואמה, יכול להיות שהוא לא יודע בכלל שהוא בטרואמה עד שלא יאמרו לו שהוא סובל מהתסמין? האם הוא יכול לחיות שנים בתוך הטראומה וההדחקה הזאת ורק לדעת שהוא סובל ממשהו אבל לא לדעת ממה?
שלום ליצי, כן, התופעה שאת מתארת מאפיינת את רוב הלומי-הקרב. אני עצמי הוכרתי כהלום-קרב רק שלושים שנה לאחר המלחמה, ובמשך שנים התעלמתי מן הסימפטומים וחשבתי שאני חזק ויכול להתגבר על הכל בכוחות עצמי. זו לא הדחקה, משום שלא קשה לזהות את הסימפטומים, אלא התעלמות הנובעת בדרך-כלל מחוסר ידע, ומחוסר רצון של הגופים המטפלים להתייחס לכך. אגף השיקום של משרד הביטחון הוא דוגמה נפלאה ליכולת להתעלם מן הנזקים החברתיים של פוסט-טראומה, מתוך רצון לחסוך מעט בטיפול בנפגעים. בברכה, ד"ר דרור גרין
זה מעניין מה שאתה אומר. איפה המשפחה שלך היתה? אייפה החברים הקרובים שלך היו? הם לא ראו שמשהו לא מתפקד שם בסדר אצלך כדי לבוא ולומר לך. או שכל מה שאמרו לך זה לך לפסיכיאטר תיקח כדורים ובזה יגמר הסיפור. מה שממש לא נכון לדעתי. אבל אני חייבת להגיד משהו על הפוסט טראומה. עד מלחמת לבנון ה2 לא יחסו לזה כ"כ הרבה חשיבות. ואני לא מדברת על הלומי קרב עכשיו. אני מדברת על כאלה שעברו תאונות דרכים קשות או פיגועים. משהו כן התעורר ביחס אליהם אחרי מלמת לבנות ה2 . וחבל מאוד שדברים כ"כ גדולים ועצומים צריכים לקרות כדי לעורר פה את הגופים שמטפלים.
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
