זוגיות
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום, אני חברה של בחור הלום קרב,(כנראה שכבר לא), בחור טוב שהשאיר אותי עם המון רגשות אשם על כך שהרסתי לו את כל השיקום,עשיתי טעות היתי ביקורתית מידי לא הבנתי עד כמה קשה לו הביקורת עם תחושת האשמה שמלווה אותו ממילא כל החיים....אני די מיואשת רוצה לעזור לו אבל הוא לא ממש רוצה כבר, או שכן והוא בודק אותי, אני כבר לא ממש מבינה מאוד מבולבלת, הוא באופן מתמיד נא בין להוכיח לי כמה הוא נורמלי ורגיל לנפילות רגשיות והסתרה של לילות קשים שהוא עובר, זה מרגיש לי לפעמיים כאילו אני מדברת עם שני אנשים שונים לחלוטין באותו אדם, ממש בלתי אפשרי לצפות את התגובות מרגע לרגע..יש לנו גם רגעים טובים מאוד, אבל קשה לי לזכור אותם כשיש לו את הנפילות הרגשיות..... אני לא יודעת אם כדאי להרפות ממנו כבר או להמשיך לנסות....הוא מבקש שארפה..לא תמכתי בו כמו שיכולתי...לא הבנתי עד כמה הוא רגיש ופגיע...ניסיתי כנראה בכוח להפוך את היחסים לנורמלים ודרשתי יותר ממה שהוא יכול לתת. אשמח לשמוע מנשים/ חברות של הלומי קרב או כל מי שקרוב לנושא.
שלום לך, לא קל ליצור זוגיות עם הלום-קרב, ואינך צריכה להרגיש אשמה אם לא הצלחת בכך. אל תאשימי את עצמך, משום שאת אינך אחראית לשיקום שלו. את יכולה לעזור בשיקום שלו, משום שזוגיות תומכת היא השיקום הטוב ביותר, אבל זו לא אחריותך, וגם הוא צד בעניין. אם את מתייחסת אליו בכבוד, עליך לקבל גם את האחריות שלו לכך, ולא להתייחס אליו כאל חולה. הלום-קרב אינו חולה-נפש אלא מי שנפגע פגיעה קשה, כמו קטוע יד או רגל. אין אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, או לרפא את הפגיעה (שכאמור איננה 'מחלה'), אבל אפשר ללמוד לחיות אתה, וגם לקיים חיים זוגיים, בריאים ויצירתיים. לשם כך כדאי להכיר את הסימפטומים של פוסט-טראומה, שאל חלקם התוודעת. אכן, לעתים אנחנו הלומי-הקרב נראים כמי שיש בתוכם שני אנשים שונים. האחד רגיש ואוהב ומיוחד, והשני פגיע ומבוהל ואלים. כדאי להבין שאלו שני צדדים של אותה המטבע. הפגיעה הטראומטית מתבטאת באובדן האמון בעולם הסובב אותנו, באנשים הסובבים אותנו. אפשר לשקם את האמון הזה, אבל צריך ליצור אותו בסבלנות וברגישות. אם את אוהבת את חברך, ומוכנה לקבל אותו למרות שתמיד יישאר רגיש לכל מה שעשוי לערער את אמונו, את יכולה לעשות זאת. לשם כך דרוש שיתוף הפעולה שלו. את יכולה לומר לו שאת אוהבת אותו, והקשר ביניכם חשוב לך, ושאת מוכנה ללמוד, יחד אתו, להתמודד עם הקשיים שלו ולתמוך בו. אם הוא יסכים לשתף אתך פעולה, תוכלו גם להיעזר בייעוץ מקצועי, וליצור קשר טוב ונמשך. ללא שיתוף הפעולה שלו זה יהיה בלתי-אפשרי. (אל תיבהלי אם ברגע הראשון הוא ייבהל ויסרב לשתף פעולה. את יכולה לנסות, לזמן מה, לתמוך בו, לנסות להבין את מה שקורה לו וליצור בו תחושה של אמון, כדי שיוכל לשתף אתך פעולה. אם הניסיון הזה ייכשל, יהיה עליך לוותר). בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום, אני עושה מחקר על בנות זוג של הלומי קרב. לצערי ראיתי את ההודעה שלך רק עכשיו, אינני יודעת אם זה רלוונטי עוד, אבל אשמח לשאול אם במידה וזה אקטואלי ואת מעוניינת, אם אוכל לראיין אותך, כמובן שהמחקר אנונימי לחלוטין. בכל תשובה שלא תהיה, זה המייל שלי [email protected]. תודה מראש
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
