תגובת קרב

שלום לך, לא קשה לי להבין את הייאוש שלך מן הטיפול של אגף השיקום. 'טיפול' כזה רק מחמיר את הטראומה. יש אפשרות לחיות והרצון שלך לחזור לחיים חשוב יותר מכל הכרה רשמית. ראשית, חשוב שתשתף את הסביבה הקרובה לך, המשפחה, החברים, כדי שיסייעו לך. ספר להם על הקושי, על קשיי הזיכרון והשינה, על החרדה ועל התקפי הזעם. התמיכה של הסביבה הקרובה חשובה יותר מכל טיפול. שנית, נסה ליצור לעצמך סביבה בטוחה ככל האפשר. מקום בו אתה מרגיש נוח וסומך על הסובבים אותך. השתדל לעבוד ולהתפרנס, הפעל את גופך, נסה ליצור בכל תחום בו אתה מוכשר והקדש זמן לעבודה התנדבותית. כדי לרכוש כלים פשוטים ויעילים להתמודדות עם מצבי חרדה כדאי להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או בטכניקות הרפיה שונות. אני עצמי פיתחתי גישה יעילה להתמודדות עם טראומה, גישת 'האימון הרגשי', אבל אינני מתגורר בישראל. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום מוסקו, הצורך בעישון ובאכילה כדרך להתמודדות עם תחושת החרדה הוא אחד הסימפטומים של פוסט-טראומה. אני מבין את הרצון שלך לבקש מאגף השיקום שיטפלו בך. כדי שתהיה מוכן ל'טיפול' הזה, ותבדוק אם אתה באמת רוצה בו. למעשה, להכרה כנכה-צה"ל וכהלום קרב יש יתרונות רק מבחינה חומרית, באמצעות הקצבה החודשית והטבות כספיות נוספות. מדובר בקצבה נמוכה למדי, לכל מי שמקבל פחות מחמישים אחוזי נכות, ורק מעטים זוכים, לאחר מאבק של שנים, בחמישים אחוזי נכות. אגף השיקום לא 'יטפל' בך ולא יקל את יסוריך. להפך. הקשר עם אגף השיקום עשוי להחמיר את מצבך, להגביר את תחושת החרדה, לגרום לתסכול רב ולעתים גם להוצאות כספיות משום ששקשה להתמודד עם אגף-השיקום ללא עורך-דין. רק אתה יכול לטפל בעצמך, לבד, בסיוע האנשים הקרובים לך וגם בעזרת אנשי מקצוע המבינים בתחום הטראומה. אל תצפה לקבל מאגף השיקום יותר מאשר כסף, וזכור שלסכומים הנמוכים שתקבל יכול להיות גם תשלום גבוה הקשור בבריאותך. בהצלחה, ד"ר דרור גרין