שלום דרור

מקריאה בפורום אני שומעת פה טענות חוזרות ונשנות נגד אגף השיקום שבעצם מתעלל ויוצר טראומות באותם אנשים נפגעי טראומה בעצמם. חייבת לומר שזה נשמע די מזעזע שאנשי מקצוע תוקעים יתדות בגלגלים במקום לסייע והכל כנראה מתוך מדיניות ממשלתית. שאלתי היא: האם הנושא עצמו נחקר לעומק- על אופן הטיפול המרושל? האם לדעתך יש מקום למחקר אקדמי בשטח בנושא? האם לדעתך דרך זו יכולה לסייע במשהו? תודה

זה לא שאני כזו תמימה, יודעת שיש הרבה רפש איפה שלא תחפש- אבל דווקא במדינה כמו שלנו שכביכול נושאת על דגל את צה"ל ולוחמיה- היתי מצפה לפחות ברמת ההתנהלות החיצונית לאיזה יחס אנושי הולם. זה די מדהים ומקומם מה שאתה מתאר ונדמה לי שגם פה יש ניצול של השכבות החלשות. הרי הלומי קרב הם אנשים שמתקשים הרבה פעמים להשמיע את קולם או לייצג את עצמם ואגף השיקום כנראה בונה על זה את האסטרטגיה. אבל אם כולם יודעים שהגוף טמא ומלא אינטרסים- למה לא מכפיפים עליו איזשהי סמכות שתכפה עליהם שינוי, למה לא מפרקים ארגון שאיננו מיטיב עם מי שהוא אמור להיטיב? זה מזכיר לי את קשר השתיקה שיש במשפחות של גילוי עריות. כולם יודעים אבל לא מוכנים לדבר על זה. ואיך אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שעובדים שם לא מתקוממים? איפה האתיקה המקצועית?

ועדת ביקורת - ועדת חוץ ובטחון ח"כ ישראל חסון - קדימה מנהל בחודשים האחרונים בדיקה של התנהלות אגף השיקום בתוך הליך הבדיקה מתנהלת בחינה מחדש של הליך ההכרה והשיקום של נכי צה"ל נפגעי PTSD בימים אלו מתנהל דיאלוג בנושא בני המשפחה הקרובה בנות זוג וילדים צביקה