ציפרלקס או רסיטל

ציפרלקס\רסיטל עוזרים לטראומה? תודה ד"ר

תודה על תשובתך,לצערי הסימפטומים שלי בגלל אישתי שגורמת לסטרסים כל היום, ולהפרד אני חושש שיהייה יותר גרוע, ואני ישלם יותר גם מבחינה כלכלית ונפשית בלי להיות קרוב לילדים שלי, שאני שומר עליהם מפניה 17 שנה. לכן אני בצומת דרכים קשה שמודע ממה נובע החרדות שלי, ומצד שני ניתוק מהילדים ימית אותי יותר. אז נכון לעכשיו אני לוקח ציפרלקס 20מ"ג ליום. אני ישמח לקבל טיפים למצב המורכב הנ"ל. תודה רבה

החלום הזה החזיק אותי הרבה זמן בתוך איזה שהיא מסגרת של אופטימיות. אינני יודע אם התרסקות החלום קשורה לירידה התפקודית שאני עובר בשנים האחרונות או שבגלל הירידה התפקודית התרסק לי החלום. זה לא היה רק לחלום כי ממש חקרתי ולמדתי והיו אפילו הכנות שעשיתי ואפילו השקעתי בזה לא מעט כסף. מה לעשות אבל אני לא ממש מאמין שיש עתיד למה שקורה כאן. אם זה היה רק עניין של אוייבים עדיין עם כל הדפקטים שלי הייתי כנראה מקבל את זה. אלא שהבעייה היא שהמדינה לקתה במחלה ממארת והיא מכלה את עצמה מבפנים. המחלה הזאת מתבטאת בסיפטומים איומים של רשעות בין השלטון לאזרחים ובין האזרחים עצמם, תאוות שררה מטורפת, תאוות ממון ותאווה איומה לדרוך על כל מי שאפשר בדרך- זאת מחלה שבסוף כן תנמור עלינו ומהסוף המר רציתי בעיקר למלט את ילדי ואולי גם את עצמי אך זהו, נגמר לי הסוס כמו שאומרים

אני לפי הבנתי פגוע מטראומה ממושכת שקשורה לאלימות בתקופת הילדות. כיום אני בן 35 ולמדתי במשך 10 השנים האחרונות בשיטות שונות (לא פסיכולוגים) להרגיע את הגוף וללכת למקום רגוע יותר. כיום אני חי ב"מטוטלת": מצד אחד הצורך החזק להתרחק מהמשפחה ומכל המקומות והאנשים שמזכירים לי את הילדות וגם את הבגרות במצב פוסט טראומתי (עד השנים האחרונות). אבל כאשר אני מתרחק נוצרת תחושה של "חוסר בסיס" בגלל הניתוק מכל העבר שלי ואז מגיע ה"רעב" לשחזר את המצב המנותק והמפוחד שבו חייתי כל חיי. שלא לדבר על כאב עצום בגלל קרובי משפחה שעוברים מהעולם כאשר הייתי מנותק מהם בשנים האחרונות של חייהם. חשבתי על מעבר למדינות אחרות או על צורות התרחקות אחרות אבל משהו בזה לא מרגיש יעיל כי אני בורח מהטראומה. האם לא עדיף לנסות למצוא איזון כלשהוא (כמו להיפגש עם המשפחה פעם במספר חודשים) כדי לא לאבד את הבסיס שלי כבן אדם?