שלום דרור ומשתתפים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ראשית אציג עצמי, אני מטפלת צעירה, בתחילת דרכי המקצועית (ניסיון של 6 שנים בפסיכותרפיה) מידי פעם מבקרת בפורום זה, לא לעיתים קרובות ואף יש לי את ספרך ומשם הכרותי אותך. אני לומדת, ומרגישה צורך ורצון ללמוד כל הזמן, כדי שיהיו לי יותר כלים לסייע לאנשים. למדתי ואלמד עוד פסיכותרפיה דינאמית, אני לומדת CBT ומתעניינת בעוד שיטות כמו EMDR. רוצה לראות עצמי כמטפלת אקלקטית ולדעת להתאים גישה למטופליי. מכירה את גישתך לפיה דברי פרויד הם "מיתולוגיה" ולא פרי מחקר, יודעת שיש שחולקים עליך וכו' וכו' (כותבת זאת, כדי שתבין שאני קצת "בעניינים") אני פונה אליך, מפני שבעת האחרונה אני מטפלת בCBT, במטופלים וכל הזמן מלאת התלבטויות (ההתלבטויות אצלי הן בילט אין בנפש) במיוחד בכל הנוגע לפוסט טראומה. הקושי המרכזי שלי הוא עם רעיון החשיפה בדמיון (שחזור סיפור הטראומה) אני מבינה את ההיגיון שעומד מאחורי השיטה (לפתח שליטה על הפלשבקים וליצור סיפור שלם וקוהורנטי) יחד עם זה, יש לי השגות. האם שחזור כזה עלול לגרום לנזק? (את זה לא אומרים בלימודים) האם לא עלול ליצור הצפה? (מצד שני- יכול להיות יותר גרוע? גם ככה מדובר במי שחווה הצפה...) קראתי פעם בתגובה שלך, שבטיפול דינאמי יש שחזור של הטראומה שהוא הרסני. אותי לימדו דווקא (בטיפול דינאמי) לתת זמן ולגעת בטראומה עצמה רק אם המטופל מרגיש מוכן ורוצה בכך. ואילו בCBT, ההנחיה היא תוך מספר שבועות (לאחר חשיפה במציאות לטריגרים בעייתיים), לעשות שחזורים מבוקרים. ההתלבטויות, כפי שציינתי, מעסיקות אותי גם בקשר לטיפול דינאמי, בו המרצים אומרים שאי אפשר להבטיח מראש כלום למטופל. "זה תהליך כואב, פותח פצעים (לא רק במקרי פוסט טראומה, אבל בעצם טיפול דינאמי תמיד ייגע בטראומות... עצם הלידה היא טראומה ואותה כולנו חווינו...) ואי אפשר להבטיח כיצד יסתיים." זה מאוד בעייתי בעיני... אתה שם לב שאני לא קונפורמיסטית... כל הזמן מתחבטת ולפעמים זה מענה. אתה מהווה קול מאוד יוצא דופן בקרב מטפלים בארץ ולכן פונה אליך, מפני שיודעת שאשמע תשובה אחרת ממה שיציעו אחרים. אז מה אני שואלת בעצם? א- אשמח לאיזשהיא התייחסות כוללת, מה שנראה לך מתאים ב- אשמח לתשובה בשאלת החשיפה בדמיון. גם רציתי לשאול, אם זה בסדר, אם גם אתה עברת מסלול של הכשרה דינאמית וטיפלת לפי הגישה לפני שכפרת בעיקר (: מקווה שלא סטיתי מידי מעניינו של הפורום. המון תודה!
נעמה יקרה, השאלות שלך חשובות, אך אינני בטוח שהן מעניינות את משתתפי הפורום. אם תכתבי לי, אשמח לכתוב לך ולהשיב על כל שאלותיך: [email protected] כאן את יכולה לבדוק את התייחסותם של הלומי-הקרב, חברי הפורום הזה, לשאלות שאת שואלת. להתראות, דרור
כתבתי כאן מישום שכותרת הפורום היא "טראומה והלם קרב" והתייחסתי יותר לטראומה באופן לא ספציפי... אבל, בסדר, אשלח לך מייל. מאוד מודה על ההזדמנות להתכתב איתך ישירות.
האם קיבלת את המייל שלי?
שלום עמי, כפי שכתבתי לך כאן בהרחבה, הפורום הזה מיועד לתמיכה הדדית של הלומי-הקרב, ולא כלוח-מודעות למטפלים. אם היית קורא את תשובתי לנעמה, היית מבין שגם אני נמנע מלדון כאן בנושאים טיפוליים. ההצהרות שלך בדבר שיטות טיפול יעילות ומהירות בפוסט-טראומה מטעות את משתתפי הפורום שלנו. אין בעולם שיטות מהירות לטיפול בטראומה, משום שטראומה אינה מחלה ואינה ניתנת לטיפול. יש דרכים רבות ומגוונות לשיפור חייהם של נפגעי טראומה, כמו לשיפור חייהם של קטועי גפיים, אך אלו תהליכים ארוכים הדורשים התמדה ותמיכה, ולא פעלולי קסם. אני מבקש שתכבד את משתתפי הפורום ואת כללי ההשתתפות בפורום הזה. אם יש לך אפילו מטופל אחד שיכול להעיד על הצלחת שיטת הטיפול שלך, נשמח לשמוע זאת ישירות ממנו. בברכה, ד"ר דרור גרין
אם את מעונינת כתבי לי את המייל שלך
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
