טיפול באשתו וילדיו של הלום קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בת דודתי פתחה את ליבה וסיפרה לי לאחרונה על הסבל הרב שהיא וילדיה עוברים עקב התפרצויות זעם נוראיות של בעלה. התנהגות אלימה ובלתי צפויה זו, החמירה במהלך השנים מאז מלחמת יום הכיפורים. בעלה נלחם כמילואימניק 7 חודשים רצופים בסיני ואינו מוכן לשמוע על עזרה וטיפול . השאלה היא לאן ולמי לפנות בלי שיתוף הפעולה של הלום הקרב עצמו? אודה לכל עזרה ועצה ענת
שלום ענת, לא קל לחיות עם הלום-קרב, ובמיוחד כאשר הוא עצמו אינו משתף פעולה. כדאי לזכור שהקושי העובר אל המשפחה משקף את הסבל הנורא של הלום-הקרב. לא ניתן לשנות את המצב ללא שיתוף הפעולה של הלום-הקרב, ולכן כדאי מאוד לנסות להבין את מצבו וליצור עבורו תחושה של סביבה בטוחה, כדי שיוכל לשתף פעולה ולא ירגיש שמאשימים אותו בסבל שהוא עצמו עובר. לשם כך כדאי מאוד ללמוד ככל האפשר על הפגיעה ועל הלם-הקרב. אפשר לקרוא על כך בספרים או באינטרנט, ואפשר להתייעץ עם מומחים לטראומה. ההבנה תאפשר לבת-דודתך להבין את התנהגותו של בעלה, ולדעת כיצד להימנע מן הפגיעה. ככל שהיא תבין את ההתנהגות ובמקום להיפגע תדע לתמוך בבעלה ולאפשר לו להבין שהוא מובן, גם שיתוף הפעולה שלו יגדל. ניתן גם לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע, בעיקר מי שעוסק בטיפול התנהגותי, שיסייע בהבנה של ההתנהגות הפוסט-טראומטית ובדרכים ליצירת תחושת ביטחון אצל הבעל. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
