הכרה בהלום קרב לאחר עשרות שנים.
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
סמוך למלחמת יום הכיפורים נישאתילבעלי (היום גרושי) שהשתתף במלחמה בסיירת גולני. החיים היו בלתי נסבלים והתגרשנו לאחר כעשרים שנה. לפני שנים מעטות פנה גרושי לקבל הכרה של הלום קרב ואכן קיבל זאת. רציתי לבדוק האם יש גוף כלשהו שמטפל גם בנשים של הלומי קרב שהרי אנחנו היינו שק האיגרוף שלהם ועמדנו בשורה הראשונה לספוג את ההתנהגות שלהם. בברכה ובתודה אוסנת
אוסנת יקרה, אינך צריכה להתקנא בהכרה של בעלך לשעבר כהלום-קרב. לצערי, תהליך ההכרה בוועדות הרפואיות, והניסיון לממש את הזכויות המגיעות לנכי צה"ל לפי החוק, כרוכים בהשפלה ובסבל רב, ובמקרים רבים אינם כדאיים. את, כמובן, צודקת, אך אגף השיקום, המתעלל בהלומי-הקרב, אינו תומך בבנות הזוג ובבני-המשפחה הזקוקים לתמיכה לא פחות מנפגעי הטראומה עצמם. לפי דבריך התגרשת כבר לפני כעשרים שנה, ואני מקווה שהצלחת לשקם את חייך, ואינך זקוקה לעזרה המפוקפקת של אגף השיקום. בברכה, ד"ר דרור גרין
תודה לך על התגובה המהירה. אין לי מושג למה - אך לאחרונה הנושא הציק לי . אולי בגלל שהפנמתי כמה גם אני בעצם סבלתי וכמה קשה לצאת מהמעגל הזה. וכן, אני מקווה שאכן שיקמתי את חיי. תודה על ה"נזיפה" המאוד עדינה שלך והעמדתי במקום. בברכה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
