ברגע של מצוקה יש רק בית אחת וזה פה .

אני בדיכאון קשה אחרי שהחליטו לסגור את המועדון שאני הולך ברחובות ושהוא יותר מבית עבורי . פגשתי שם אנשים נפלאים שמבינים אותנו ויודעים לגרום לנו מנוחה לנפש המיוסרת שלנו . למדתי שם לצלם לצייר יותר טוב לעשות תכשיטים וקיראמיקה . אני לא מבין עד כמה המערכת יכולה להיות אכזרית ואטומה . סלחו לי שלא כתבתי הרבה זמן פה . באהבה אלן