פוסט טראומה מתקיפה מינית
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום. אני עברתי הרבה בחיים. ילדות של עוני בבית,אלימות,אמא ממש חולה,עובד מכיתה ו' , בכיתה ז' ו ח' עשו עליי חרם היו מציקים לי מכנים אותי הומו,עברתי נסיון לאונס פעמים עם תלמיד שהי ה גדול ממני בשנתיים שניצל את המעמד החברתי הנמוך שלי....ותוך כדיי כם עברתי הרבה הצקות עם אופי מיני קשה והרבה אלימות בכיתה ט' המצב היה זהה רק שלא עשו עליי חרם... בקיצור היום אני אחרי בית ספר לפניי הצבא רק לפניי שנה דברתי על המקרה של האונס ורק מלפני שנתיים על שאר הדברים...כשפתחתי את המקרים הדכאון שלי החמיר רצו לאשפז אותי אך לא הסכמתי רציתי להתמודד לבד..... היום אחרי שנתיים ובסיוע קל של פסיכולוג בחצי שנה האחרונה....השתקמתי ,כבר יותר משנה וחצי לא פצעתי את עצמי, כמעט שנה שכבר לא נגעתי באלכוהול וסמים,אני יושן סוף סוף אמנם עם סיוטים ובוכה בתדירות יותר נמוכה וכבר שלוש חודשים שהייתי בלי הפרעות אכילה...(הייתי בדכאון קשה ,בולימיה,וכ'ו...) זה בקיצור מה שעברתי בחיים בארבע שנים האחרונות .. מה שקשה לי זה שהמשפחה לא מצליחה לאכול אותי ואת מה שקרה לי גורמים לי להרגיש אשם....ידעתי שיהיה לי פוסט טראומה לכ ידעתי כמה ואחרי שנכנסתי למערכת יחסים היה מגע מיני...ואז פתאום היו לי כאבים עזים העפתי את חברה שלי ממני התחלתי לרעוד כמה דקות ואז נהיתיי משותק כמה דקות הרגשתי כאילו אני עובר את זה סוף זה החמיר את הסיוטים,החזיר את הפרעות שינה,הפרעות אכילה,הקאות... הייתי אצל פסיכולוגים ופסיכיאטריים...וזה יסתכם בזה שאני דואג לעצמי מצויין...אלה שעכשיו שהכל חזר זה מייאש אותי מאוד העובדה שאני צריך לעבור עוד פעם את התהליך...בנתיים אני מנסה לתפקד. אני לא יודע עד כמה אני יצליח אני לא יודע עם אשפוז יעשה לי טוב ויעזור לי או רק ישגע אותי עוד יותר....מה הייתם ממליצים לעשות?!
שלום ליאור, אני שמח שהטיפול סייע לך. טראומה אינה מחלה שניתן לרפא, אלא פגיעה קשה שניתן ללמוד להתמודד איתה בהצלחה. זו התמודדות יומיומית, ואין צורך להתייאש. הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם טראומה היא בסיוע של תמיכת המשפחה והסביבה הקרובה. כדאי מאוד שתמצא דרך לשתף את המשפחה במה שקרה לך, כדי שהמשפחה תוכל לתמוך בך. אם קשה לך לעשות זאת, נסה לחשוב על האפשרות של טיפול משפחתי, בסיוע איש מקצוע. אשפוז לא ירפא את הטראומה, ועלול להחמיר את מצבך. בהצלחה, ד"ר דרור גרין