יום עצמאות שמח
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לקוראי הפורום ומשתתפים פעילים, במצורף חלק מתשובה של דרור להתייחסות שלי לענף ותיק במעמקי הפורום, (לתשובתי אוסיף סימון >) מחבר:ד"ר דרור גריןתאריך:5/5/2014שעה:10:27 צביקה יקירי, > שלום לדרור ולכולם - במעבר חד מיום זיכרון ליום עצמאות שמח אתה ודאי יודע שאיש אינו רואה את ההודעה הזו, מלבד מי שכתב כאן לפני חמש-עשרה שנים. > אכן אבל זאת הייתה תשובה למי שכתב לאחרונה בענף "ותיק" נדמה לי שהרבה השתנה. כשהפורום הזה הוקם נפגשנו כאן יום ולילה, ללא הפסקה, בוערים מבפנים. > אני ממשיך להפגש (לפחות עם א.ב.ץ) פנים אל פנים בנסיון להמשיך את השינוי עליו אתה מדבר בנסיון לארגן ולהתארגן, לאחרונה יצאתי כמלווה (פעמיים) עם קבוצות של אמריקים שבאו למסע בישראל והמסע הזה הביא אותי ועוד 2 חברים להבנה שעלינו לשנות גם בעולם האמיתי ולא רק בעולם הוירטואלי ובינתיים התבגרנו, > לצערי עוד לא התבגרתי אלה רק השמנתי והזדקנתי - אני עדיין בן 26 - הגיל בו נתקעתי בלבנון ב 1952 למדנו להשלים עם האטימות של מערכת ה'שיקום', > מי למד? ואיך אפשר להשלים? והבנו שאם לא ניקח אחריות לחיינו איש לא ידאג לנו. > אכן הבנו ולכן התחלנו בהתארגנות ועדיין, כל הזמן מצטרפים הלומי-קרב חדשים, >ברוכים הבאים, ברוכים הנמצאים ולא ברוכים המצרפים וטוב יהיה אם הוותיקים ישובו ויכתבו בדף הראשי, >לאחר זמן של כתיבה בעבר הבנתי שכתיבה בלבד משפרת את ההרגשה אבל לא את המציאות, מציאות שכדי לשנותה יש ליצור מאסה קריטית והצבעה על כיוון שאליו יש לנוע לעודד אותם קצת. >פותר עצמי מהתפקיד של לעודד - מה פתאום לעודד? מה בנוסף לכל אני גם שקרן, רמאי ומאחז עיניים? לא איש בשורות אני !!! מי שחושב שרע לא חייב ראשית לשנות את עצמו ומיד לאחר מכן את הסביבה ואת המערכת ממנה הוא סובל, באם אלטף למישהו את הראש ואעודד אותו/ אותה אני רק אהיה פטרון מתנשא ואם אתה זוכר כתיבתי בעבר כבר אז התקוממתי ממעמד המתנשאים - אני מחפש פתרון ולא פטרון *** > ההמשך היה פרטי ואתייחס אליו בפרטי להתראות, דרור > להתראות צביקה קומיי [email protected] 0522888486 https://www.facebook.com/comay.zvika
צביקה יקר, אני, כמובן, מבין את הייאוש ממערכת ה'שיקום', ובכל זאת אני חושב שכאן חשוב לתמוך זה בזה, ובמיוחד בהלומי-הקרב החדשים. זו לא התנשאות, ואפשר לעודד גם על-ידי הצגת המציאות כפי שהיא, ותמיכה בכל יוזמה מעשית לשינוי. בהצלחה, דרור
מייל שהתגלגל לדוא"ל שלי שלום רב. שמי XXXXXX לוחם ממלחמת הכיפורים. שירתתי בחטיבה 14 בגדוד 184 כטנקיסט. במהלך המלחמה נפצעתי פיזית, ולאחר שנים רבות של בעיות הופניתי לטיפול ביחידה לתגובות הלם קרב. טופלתי קרוב לשנתיים. הטיפול נתן מענה מידיי, אולם לא מושלם. לאחרונה, ולאחר חשיבה מורחבת בנושא של הלומי קרב, והשתתפות במספר סדנאות יחד עם הלומי קרב, הגעתי לתובנה שנחוץ להקים אתר/עמותה למען חיילים נפגעי הלם קרב. לאחר בדיקות מצאתי שאין אתר ייחודי לנפגעי הלם קרב שנפגעו במהלך פעילות צבאית. ישנו פורטל של ארגון נכי צה"ל המאגד בתוכו פורומים שונים ומגוונים. ישנו אתר "כמוני" שהוא רשת חברתית בנושאי בריאות, ובו ישנם מספר פורומים בנושאי פוסט טראומה. קיים אתר נוסף בשם .What2do אתר זה הינו עיתון משפטי און ליין. אתר אחר נקרא "קולות לבריאות הנפש שלך" הכולל נושאים מגוונים בנושאי בריאות הנפש. ישנו אתר נוסף המתרכז אך ורק בזכויות של נפגעי הלם קרב. לדעתי נדרש ומתבקש להקים אתר/עמותה מיוחד להלומי קרב במתכונת של עמותת "ערים בלילה" [שמספר החברים בו הוא 300]. האתר שאני מבקש להקים ייתן מענה לחיילים בשירות הצבא ומשוחררי השירות הצבאי הסובלים מפוסט-טראומה, בין שהם מוכרים או לאו. אתר זה יאפשר להם במה לייצג את עצמם ויותר חשוב, ליצור פעילות אקטיבית בינם לבין עצמם. אתר שייתן מענה בכל נושא אפשרי הקשור אליהם גם בהיבט הטיפולי העצמי בעזרת אנשי מקצוע. לדעתי, חשוב שיוקם אתר/עמותה או גוף שייצג את אותם שסובלים מ ptsd עקב אירוע צבאי\מלחמתי. ישנם 4000 חיילים, וחיילים לשעבר שמוכרים כ ptsd. המעגל מתרחב כאשר כוללים את בני משפחתם. הורים, ילדים, בני זוג, וגם את אלו שלא מוכרים, אך סובלים. הפוטנציאל הוא גדול מאד. שוחחתי עם גורמים מקצועיים גם בצבא, ובאקדמיה. התגובות שקיבלתי הם חיוביות ביותר. השאלות המתבקשות לפני הקמת אתר מעין זה הן: עד כמה אתר כזה יהיה בשימוש של הקהל שבשבילו הוא מיועד- האם זה מקום לשיחות או תמיכה (דרך קבוצות תמיכה וירטואליות)? מקור לידע ומספרי טלפון? מקום לשים מאמרים או כתבות מעניינות? על מנת לבדוק את הנושא חשוב לי לבדוק את הנושא עם הקהל הטבעי של אתר כזה- המתמודדים ובני משפחותיהם. לברר האם הם היו רוצים אתר כזה? האם היו טורחים לגלוש בו?, ואם כן, מה היו רוצים שיהיה באתר כזה? אני פונה אליכם במטרה לקבל תגובות, הצעות, רעיונות. אשמח לכל תגובה. המטרה הראשונית שלי היא קודם כל ליצור קבוצת חשיבה ראשונית, ולאחר מכן לאחר גיבוש הרעיון הכללי לפנות לאמצעי המדיה השונים, כדי ליצור גישה מסיבית לכל נפגעי הלם קרב. נ.ב. השתתפתי כמוכם בסדנת הקולנוע שנערכה לאחרונה בנט"ל בברכה, ותודה XXXXX
שלום באגר, הקמתי אתר כזה, שיש בו גם פורומים משוכללים, פתוחים או סגורים, שמאפשרים להקים קבוצות לתמיכה-עצמית. http://www.post-trauma.org/Index_he.html לצערי, הלומי-הקרב נמנעים משיתוף פעולה, ואנשים אחרים אינם רוצים לפעול למען הלומי-קרב. חבל שלא כתבת על כך בעמוד הראשי של הפורום. בברכה, ד"ר דרור גרין
עמותות צצות כמו פטריות אין ספור תוכניות טלויזיה וכתבות בעיתונים חשיפה ציבורית מסיבית סדנאות קולנוע פרסומים יומיומים והבחור מחפש אתר/עמותה ורעיון איך לפנות לאמצעי המדיה השונים?
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
