משחק מחשב: טיפול חדשני לפוסט טראומה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
במחקר משותף של צה"ל וצבא ארה"ב פותח טיפול ממוחשב להקלה על תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומתית. 40 חיילים ישראלים ואמריקאים שהשתתפו בניסוי הראו שיפור או החלימו לחלוטין טיפול ממוחשב במקום טיפול פסיכולוגי ארוך יכול להקל משמעותית על הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) של חיילים ונפגעי תאונות דרכים, כך עולה ממחקר משותף של צה"ל, צבא ארצות הברית והמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). ראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יאיר בר-חיים, שעמד בראש צוות החוקרים הסביר כי תסמונת דחק פוסט-טראומטית או PTSD היא הגדרה שמאגדת אוסף רחב של התנהגויות. למשל, דריכות ועוררות יתר, הימנעות מאיומים וחוויה מחודשת ולא נשלטת של הטראומה. "אנחנו הצלחנו לזהות גורם ספציפי: זיהינו שלסובלים מ-PTSD יש תנודתיות לא תקינה במערכת ניטור האיומים בסביבה", הסביר בר-חיים. לדבריו, מערכת ניטור האיומים בסביבה היא מערכת קוגניטיבית של קשב כלפי איומים, והיא פעילה אצל כל אדם בריא. כך, למשל, כשאנחנו הולכים ברחוב, חלק מהקשב שלנו תמיד מופנה כלפי איומים אפשריים פרצופים מאיימים, תנועות חדות, מכוניות שמתקרבות אלינו במהירות. אך אצל הסובלים מ-PTSD, תנודתיות "הרדאר" הפנימי הזה הופכת פרועה ולא פרופורציונלית לאיומים. "הציקה לי המחשבה שרווחה בעולם המחקר לגבי קשב לאיומים, כאילו מדובר במערכת מקובעת. הנחתי שמערכת שצריכה להגיב לאיומים בסביבה צריכה להיות גמישה, הרי כולנו עורכים הערכות מצב כל הזמן. אנחנו צריכים להגיב בזמן אמת לדפיקות, לרעשים, לצווחות, לפרצופים, ואין דין ישיבה במשרד כדין נהיגה במכונית או הסתערות בקרב", הוסיף בר-חיים. לכן פיתח, יחד עם דוקטורנט שלו, רני אבנד, אומדן שעוקב אחר תנודות המערכת הזאת "אונליין". הפיתוח המתמטי-חישובי ארך זמן רב, אבל בסופו של התהליך היה בידם כלי מדידה יעיל, שאפשר להם לחזור למספר גדול של מחקרים קודמים ולחשב מהנתונים הקיימים את השפעת מערכת ניטור האיומים על הסימפטומים של ההפרעה. במחקרם החדש, פרופ' בר-חיים וצוותו פיתחו אימון ממוחשב שתפקידו לאזן מחדש את המערכת הקוגניטיבית של הסובלים מפוסט-טראומה. "חשוב להבין ש-PTSD בא לידי ביטוי בכל ספקטרום ההתנהגות האנושית: רגשית, התנהגותית, פיזית. השאלה המעניינת היא, אם יש מנגנון שעומד בבסיס רבים מהשינויים האלה, גורם בסיסי במוח האדם. אנחנו הראינו שחוסר יציבות במערכת ניטור האיומים קשורה בעוצמת הסימפטומים של PTSD. וברגע שהצלחנו למדוד את ההטיה הזאת במדויק, חשבנו שאפשר יהיה לנסות ולנרמל את המערכת חזרה וכך גם להקל את הסימפטומים הכלליים של PTSD". טיפול ממוחשב ואפקטיבי הניסויים הקליניים נערכו ביחידה לתגובות קרב של חיל הרפואה ובמקביל באומהה, נברסקה, עם וטרנים ששבו משדה הקרב באפגניסטן. בכל אחד מהניסויים השתתפו כ-40 חיילים שפיתחו PTSD לאחר השתתפותם בלחימה. במחקר האמריקאי השתמשו בפרצופים מאיימים ובישראלי במילים מאיימות, אבל התוצאות היו זהות ומפתיעות לטובה. "החיילים התבקשו לזהות חץ פשוט לימין או לשמאל, ואז ללחוץ על הסמן הימני או השמאלי", מסביר פרופ' בר-חיים. "לכך הוספנו פרצופים מאיימים או מילים מאיימות, כאשר המטרה הייתה לנרמל בהדרגה, תוך מספר אימונים המתבצעים מול מחשב, את דפוסי הקשב לאיומים. התוצאות, בשני המחקרים, היו ירידה משמעותית בסימפטומים והחלמה של חלק ניכר מהמטופלים". יצוין כי הטיפול המקובל היום ב-PTSD הוא הוא טיפול פסיכולוגי שבו מזהים את הטראומה, מדברים עליה ולאחר מכן מתחילים בשורה של צעדים התנהגותיים וקוגניטיביים המערבים חשיפה מבוקרת לזיכרון הטראומטי. זהו הטיפול היעיל ביותר שיש היום, והוא מגובה בראיות מדעיות משכנעות. אולם, הרבה מטופלים לא מגיבים לטיפול הזה. בנוסף, רבים מהטיפולים הללו פשוט אינם זמינים לכלל המטופלים. "המדינה שלנו קטנה, אבל נברסקה, למשל, היא מדינה גדולה מאוד עם אוכלוסייה המפוזרת בדלילות רבה. הרבה מאוד וטרנים שם, ובמקומות אחרים בעולם, פשוט מוותרים על טיפול בגלל הנסיעות הארוכות לקליניקות שבמרכזי הערים. גם אצלנו הטיפול בפריפריה הרבה פחות זמין מאשר במרכז הארץ. היתרון הגדול של הטיפול שאנחנו מציעים הוא הזמינות הגבוהה והעלות הנמוכה שלו. יש פה פוטנציאל להעניק טיפול אפקטיבי מרחוק, דרך מטלת אימון ממוחשבת שאינה דורשת נוכחות של פסיכולוג או פסיכיאטר עם הכשרה של 10 שנים לפחות", אמר פרופ' בר-חיים. לדבריו, יש עוד צורך בניסויים קליניים נוספים, גם בקנה מידה גדול יותר וגם בניסויים קליניים על אזרחים הסובלים מ-PTSD, כמו המחקר שמתנהל בימים אלה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בכל זאת מדובר בפריצת דרך שיכולה להיות משמעותית לטיפול ב-PTSD. "יש פה סיפור ייחודי למדי בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, שבמחקר בסיסי מצליחים לזהות מטרה טיפולית, ואחר כך מנסים לטפל בה באופן ישיר ומצליחים להביא להקלה משמעותית בסימפטומים", סיכם בר-חיים. תוצאות המחקר התפרסמו בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry.
תודה, דליה, על העתקת הכתבה שפורסמה ב-NRG אתמול. כתבות בעיתונים אינן מאמר מדעי, ולעתים הן מפתיעות בשטחיות שלהן. לעתים גם הפרופסורים והחוקרים נשמעים שטחיים למדי, כאשר הם מנסים 'לרפא' מחלה שאינה קיימת. הלם-קרב (פוסט-טראומה) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה. מדי פעם מבודדים החוקרים סימפטומים מסויימים ו'מוכיחים' לנו שהם 'מרפאים' או מעלימים אותם. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט גיליתי את היתרונות של הטיפול מרחוק כבר לפני שש-עשרה שנים. גישת 'האימון הרגשי' שפיתחתי אינה עוסקת בסימפטומים, אלא בשורשי הפגיעה הטראומטית, ובבניה מחדש של היכולות הרגשיות שנפגעו. זו אינה גישה פלאית ה'מרפאה' בזמן קצר, אלא דרך-חיים יעילה ופשוטה, המתאימה לכל נפגעי הטראומה. כתבתי על כך בהרחבה בספר 'אימון רגשי', וצברתי ניסיון בסדנאות המרוכזות שאני עורך גם להלומי-קרב. אני מציע להיזהר מפרסומים שטחיים ומהבטחות לריפוי מהיר. אנחנו, הלומי-הקרב, איננו חולים אלא פצועים. הפגיעה שלנו אינה 'אינדיבידואלית' אלא פגיעה חברתית, ואנחנו זקוקים לתמיכה של הסובבים אותנו כדי לשוב ולהשתלב בקהילה. כל פתרונות הפלא מנסים להסתיר את האחריות החברתית והקהילתית להלומי-הקרב, ואת השיקום של הטראומה החברתית. יום טוב, ד"ר דרור גרין