סתם מה שיצא

כמו שכבר כתבתי אנני סופר נודע סתם אדם מן השורה שוכב לי במיטה לאחר שאורה לעבודה יצאה קשה לי מאוד המחשבה שאורה צריכה להביא פרנסה עובדת ימים ולילות על מנת שאני רק ימשיך לחיות שהרי את העולם הבטחתי והיום הכלבא להיפך שהרי את חיי לי הגישה על מגש של זהב וגם לא חסכה גם המון מחשבה אהבה וחיבה שהרי פעמים חיי היו על כף המוזניים והיא כמובן תמיד שם בזמן ועל זה כמובן אני חב את חיי בבי"ח ישנו רופא שהוא במקרה גם מנהל ואני משום הדבקתי לו שם של חיבה אמנם מכוער ולא אנושי אך זה מה שהוא נותן להבין אצלו הכל בהנף יד שאינך יודע במה מדובר אין שום בעיה להחליף כל תרופה אפילו שזו מהמציאות מרחיקה כמובן שאת שמו לא אכתוב מפני שעל כבודי למדצי לשמור ואת את שמו תמיד אזכור כי ביום זה תמד נזכור את ששת המליונים ואין שום צורך להרבות במילים בשהותי שם תמיד התבוננתי סביב פן מישהוא יבוא להתקיף אך היום משתדל להביט חיובי וזה כנראה מה שצריך עד לפני ימים לא רבים תכנית מגירה תמיד לי היתה שכנראה כבר היום אינה נחוצה כי פשוט למדתי תמיד להביט חיובי אומנם השלילי תמיד מצטרף אך אני אליו לא מתיחס ותמיד משתדל לשמור על מרחק כמובן שאותו בן אדם אותי ממש לא אהב שכנראה גם הבין שאיתי לא מתעסקים ואם לענות אז תמיד לחשוב כי אצלהם אתה תמיד אידיוט ואת זה כמובן לא אקבל ותמיד לחשוב שאפילו על מנת לעלות לא נורא עם יורדים מספר מדרגות והכל כמובן על מנת לחזור עד לפני כשנה לא ידעתי במה מדובר אך ראו מה נפלא הים כבר עם אודי נפגש וזה עבורי לא ענין של מה בכך שהרי את הדלת לאושר פתח אך עם פעם הדלת תנעל אז אל החלון אודי ייגש ואפילו אם צריך אפילו אויר בשקית הוא יביא ואיך כמובן הרספרידל כמעט ונשכח למרות מחירו היקר את טעמו לא ניסיתי בכללשהרי החלטנו פה אחד שתם פרק זה של חיי ולסיום כמובן את אודי להעלות על הכתב שאת הנצנץ בידו אחז שהרי גם חיי תלויים באותו הנצנץ שבזמן מבחן אתה תלוי בנצנץ קצת אווילי אבל זה המצב שהרי כבר מזמן לא דלק לי הנצנץ וזה מצב די מסוכן מצטער יש עדיין מה לומר המילים נשפכות כמו נהר אל הים מאוד רוצה עם אותם בני אדם להגיע לבית המשפט שהרי סכיזופרן אינה סתם מילה וחייבת להיות נקודת מוצא עכשיו כבר ממש נעשה מאוחר שאינני מבין את משמעות הדבר שהרי לי את את כל הזמן שבעולם ואינני משתמש בו לשום ענין וזה ממש חבל על הזמן ואפילו השכנים עדיין מתלחשים איך מגיעים לאותם מצבים וזה ודאי לא נעים אך דבר מה עדיין במחשבתי קיים על אותה צניחה ראשונה אנישם עומד במטוס מאיים וכו כולם לאור מחכה ואז הירוק מתחיל לנצנץ והנה הרגע ממש בכניסה מחכה למכה שבודאי מגיעה ובלי לחשוב פעמים אני בשמים ובלי להנד עפעף המצנח כבר נפתח ומרגיש בעננים כמו מלך ללא משרתים ואם תביט קצת לצד הרי חבריך באותו המצב צוחקים שם ממעל כאילו שכל העולם בידיים אך מה עושים עם אותם מניהיגים שאת אותם רגעים ממך משכיחים וחושבים שעל החרב לבדה יחיה האדם ולא חושבים רגע קט שמקום החרב בנדן וזה דבר הרבה יותר נחמד אינני מבין למה כל ההרג הדם והסבל שהרי בסופו של דבר הכל מסביב לשולחן נגמר ואך לא מזמן ממש באמצע המדבר מספר בני אדם שמלך בראשם חשבו וחשבו ואל העט ניגשו והחרב שם נשאר לקישוט בלבד ראו מה נחמד התנצלות על הכתב הלא מסוגנן ושגיאות כמובן לא יחסר אך לפני שנה גם זה לא היה נכתב וזה מצב מצויין ואפילו בלי פזמון או מנגינה הרי שהכל ממני יצא וזו בשבילי קפיצה די גדולה יחסית למצב בו הייתי נמצא אפשר להגיב גם אם לא מסכימים אבל חיוך רצוי להצמיד שלכם

:-) להשתמע כשאחזור מהחופשה חג חנוכה שמח צביקה