סיפור- זה לא פותר אותך דרור , אתה חיב עכשיו שנים

הסיפור סיפור אמיתי, כל פרט שבו. ואני מכירה את הנפשות הפועלות אישית, אולי לא הייתי מביאה אותו לכאן אילמלי הבטחתי ליהודה. ליל שבת, לפני כ-12 שנים, ישוב מרוחק בשומרון , שעת לילה מאוחרת, בכיה של הפעוטה בת השנתיים הדהד בדירה , כאבי אוזניים, חום, אמה ערסלה אותה בזרועותיה, מנסה לשווא להרגיעה, פתאום הכחילה, התפתלה, נאבקה. .ו ….איבדה נשימה ודופק, טלפון בהול לחובש נהג האמבולנס, אישתו ענתה , "הוא לא נמצא , לקח יולדת, מה קרה?" והם סיפרו לה בבהלה. "אל תנתקו, אני אשמור איתו על קשר במוטורולה, בינתיים, תעשו החייאה" "אני לא יודעת איך –" צועקת האם אל תוך השפופרת. "אז תעשי בדיוק מה שאומר לך, תשכיבי את הילדה, תלחצי על החזה 5 לחיצות קצובות בכפות הידיים, אחר כך תנשימי נשימה אחת, 5 לחיצות ונשיפה, את מבינה?" "כן" אומרת האם המבוהלת וממלאת אחרי ההוראות, 5 לחיצות ונשיפה, שפופרת הטלפון בין האוזן לכתף, היא ישובה על הרצפה, הקטנה על ברכיה המשוכלות, מנסה להחדיר חיים לבתה הקטנה , 5 לחיצות ונשיפה. הבעל מתבונן בהן אחוז פלצות. "תני לי את בעלך" נשמע הקול מהעבר השני. הוא לוקח את השפופרת, "האמבולנס בדרך חזרה, עוד עשר דקות יגיע, בינתיים צא עם רכב לצומת, ברגע שיגיע תאותת לו, שלא יבזבז זמן על חיפושי הבית". הוא דוחף את השפופרת שוב בין האוזן לפה של האישה שלא מפסיקה, 5 לחיצות ונשיפה, 5 לחיצות ונשיפה. רץ כאחוז אמוק החוצה, במורד המדרגות , אל האוטו, מתניע ונוסע במהירות לצומת, שם מחכה עם אורות מהבהבים, אחרי זמן שנדמה כנצח, הוא שומע את הצפירה מרחוק, אחר כך גם רואה את האמבולנס, איתותים והאמבולנס נוסע אחריו. ובבית ":" היא לא נושמת " צועקת האישה אל השפופרת, " תמשיכי, תמשיכי" אומר הקול מהעבר השני , "אבל היא לא נושמת" צועקת האם שוב ביאושה, "אל תתייאשי, אל תפסיקי, תכף הם מגיעים" והיא ממשיכה - 5 לחיצות ונשיפה, 5 לחיצות ונשיפה. לפתע, משמיעה הילדה הקטנה שני שיעולים, ספק חרחורים, באותו רגע נפתחת הדלת כרוח סערה, האב והחובש נכנסים, מספיקים לשמוע את השיעול, והחובש אומר, "ב"ה, הילדה ניצלה" האם מוסרת את הילדה, הוא מטפל בה. והיא מתאוששת - חוזרת לחיים- נס. לאחר זמן מה עוברים בני המשפחה מהמקום לעיר גדולה. ארבע שנים אחר כך, מציעים לאבא עסקה, העסקה נראית לו רווחית מאוד, הזדמנות חיים, מכר נכסים, פתח חסכונות, לווה כספים והשקיע בעסקה. השקיע ו….שקע. שקע עמוק. ההפסדים היו עצומים כל כספו, וכספי חברים, ובני המשפחה שהשקיעו, הלך לטמיון, גובים באו ויצאו, הוצאה לפועל, עיקולים, שום דבר בעצם כבר לא היה שלו כעת. חברים רבים גילו את פרצופם האחר - האמיתי, התרחקו, אחרים העיזו פנים ודרשו בכל פה את כספם, והגרועים שביניהם, לחשו לו בפניו" גנב" "גנב" הם צעקו לו, ולא הועילו הסבריו, שאין לו, וגם הוא הפסיד את כספו, וכל החסכונות שיועדו לנשואי ילדיו הבוגרים. בתו באה בברית אירוסין ואין לו כלום, וחוץ מזה היתר עסקה היה, או שמרוויחים, או שמפסידים, הוא הפסיד, והם איתו. אבל הם לא הבינו, הם לא התכוונו להפסיד. גם הוא לא, אבל לך תסביר להם. "גנב, תחזיר את הכסף", צעק לו שוב מישהו ברחוב, האנשים סובבו ראשם, מתבוננים במחזה הבלתי רגיל לדידם. לפתע, הוציא את אקדחו מן החגורה הושיט אותו אל התובע ואמר לו בשקט "אין לי כסף, קח , תירה בי". ההוא התבונן אל האקדח נבוך, הסתובב והלך. לאט לאט הרגיש שהוא הולך ומאבד את השפיות, "אני לא יכול יותר" אמר לאחיו הצעיר ממנו, "תאשפז אותי לפני שאעשה משהו לא אחראי". "בסדר" אומר האח "אבל קודם נלך לרב" הלכו לרב ידוע, בדרום הארץ, האח הצעיר מספר לו על העסקה הגרועה, והרב מתבונן בבוגר שביניהם ואומר אל תוך פניו "אז מה , הפסדת רבע מליון דולר, אתה יודע שהיה צריך למות לך ילד?" הוא הביט המום ברב, ואז - הוא סיפר - " אז פתאום עלתה שוב לנגד עיני את התמונה: הבת הקטנה שלי, מתה, אשתי מנסה לעשות לה החייאה, ואני, אני לא יודע מה לעשות, וחושב , ריבונו של עולם, הכל , הכל הייתי נותן, רק שהילדה תחיה ". אחר כך אמר לו הרב, "הגזרה ברוך ה' עברה, מעכשיו תתחיל לעלות מעלה מעלה, ובעזרת ה' תהיה מליונר," הוא יצא מהרב, מחוזק ושמח, החיוך מאז לא מש מפניו "בעצם, לא שמתי לב לזה עד עכשיו, אבל קיבלתי מה שביקשתי" אמר. היום הילדה נערה צעירה ופורחת. שאר ילדיו נישאו, המשפחה התאוששה וברוך ה' הם עולים מעלה כל הזמן. מיליונר בכסף - הוא לא , אבל כשהוא מביט במשפחתו הבריאה והמתרחבת, הוא רואה איך דברי הרב מתקיימים במלואם .

ואנחנו לא צריכים ללכת כל כך רחוק, כמה מבני עמנו איבדו את כל משפחתם בשואה, וחיו אחר כך בשביל לבנות בית חדש? לדוגמא, הרבי מגור זצ"ל, וכן מוכר הספר הידוע "בשם כל בני ביתי" ואם צביקה היה פה, אולי הייתי עונה לשאלה "האם אלוקים רצה שאני אהיה הלום קרב?" יש לי חוברת שכתבה אישה ניצולת שואה, אישה עדינת נפש, חכמה, ואצילית, קבלתי את החוברת "בגיא צלמוות" והיא לא התכוונה להביא את זה לפרסום,ורק בני משפחתה קיבלו חוברת כזו , אני אשאל אותם אם תרשה לי להשתמש בקטעים ממנה, אם כן אביא מהם כמה.