איך לישון טוב בלילה (סיפור, גם למיטל)

יש כמה מאתנו שמתקשים לישון בלילה, ואני רוצה לשלוח להם סיפור ילדים נחמד, שמציע פתרון (פעם קראו לזה שיטת העז): ילד אחד לא רצה לישון לבדו, לכן, הוא לקח לו דובי לישון איתו. והוא ישן עם הדובי בשקט, כל הלילה. אבל ביום השני היה הדובי עצוב. ולכן הילד לקח ארנב, בשביל הדובי. והילד והדובי ישנו עם הארנב בשקט, כל הלילה. וביום השלישי הארנב פחד ולכן הם הזמינו את הקופיף, לישון איתם. והילד והדובי והארנב ישנו עם הקופיף בשקט, כל הלילה. וביום הרביעי הקופיף אמר שהוא לא יכול להרדם, והם ביקשו את הנחש לבוא לישון איתם. והילד והדובי והארנב והקופיף ישנו עם הנחש בשקט, כל הלילה. וביום החמישי לנחש היו חלומות רעים, והוא ביקש שיקראו לחתול, לישון איתם. והילד והדובי והארנב והקופיף והנחש ישנו עם החתול בשקט, כל הלילה. וביום השישי ראה הילד שאין מקום בשבילו במיטה, והוא ירד וישן על השטיח, עד יום שבת וגם במוצאי שבת. וביום הראשון אמר החתול שהוא רוצה לחזור לכוננית שלו, והנחש הסכים כי כבר לא היו לו חלומות רעים. והילד והדובי והארנב והקופיף והנחש ישנו בשקט, כל הלילה. וביום השני אמר הנחש שהוא רוצה לחזור למקום שלו על הכוננית, אם הקופיף מסכים. הקופיף הסכים, והילד והדובי והארנב והקופיף ישנו בשקט, כל הלילה. וביום השלישי אמר הקופיף שהארנב כבר לא פוחד, והוא רוצה לחזור לכוננית. והילד והדובי והארנב ישנו בשקט, כל הלילה. וביום הרביעי אמר הארנב שאם הדובי כבר לא עצוב, מוטב שהוא ילך לחברים שלו, כי אולי הם עצובים ורוצים אותו. והילד ישן עם הדובי בשקט, כל הלילה. וביום החמישי אמר הילד: זה היה נחמד מאוד לישון עם כולם, אבל עכשיו אני רוצה לישון לבדי, ובשקט, כל הלילה. והוא נתן נשיקה לדובי שלו, והחזיר אותו לכוננית, ושם פגש הדובי את כל ידידיו, הארנב והקופיף והנחש והחתול, שעזרו כל כך יפה זה לזה, והוא שמח לחזור אליהם ולהיות איתם. והילד, ישן מאז בשקט, כל הלילה. מתוך 'פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו', מאת מירה מאיר ואלונה פרנקל, הוצאת ספרית פועלים.

נעמה יקרה, צריך לדעת לקרוא בין השורות. לסיפורים שלנו כאן יש תמיד מוסר השכל, והם קשורים לענייננו. בדרך-כלל יהודה היה זה שלא ישן בלילות, וגם לרוז יש נטייה לעבוד בשעה שאחרים ישנים, ועוד הרבה מן המשתתפים הסמויים שלנו מתקשים לישון. אולי הסיפור הזה יעלה בעקבותיו גם סיפורים אחרים על הקושי לישון, ועל הקושי בלבד, ועל העזים שאפשר להכניס ולהוציא כדי להמשיך ולהחזיק מעמד. וגם את מוזמנת להוסיף סיפור, דרור