מחר אני נוסע
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אז זהו לאחר שיחה עם גידי אתמול הבנתי שאני חייב להגיע לטכס הסיום ויהיא מה גידי כמובן אמר שלא חייב להגיע כי הוא יודע שקשה לי אבל מייד הבנתי שהוא מוכן לוותר רק שלא אלחץ אבללל הרגשתי לפי צבע פניו שהחוירו וקולו נצרד שאני נוסע תחושת בטן של אבא אז אחלו לי נסיעה טובה ובלי חרדה .
יש שיר ששרו אותו בזמנו אילן ואילנית "היום -זה מחר - שאתמול פחדתי ממנו, עכשיו אני יודע למה, עכשיו אני יודע כמה, כמה זה טפשי לפחוד מהדברים של החיים יותר מ12 שעות, עכשיו אני לוקח קו ישיר על כל התחנות בדרך לוותר , עכשיו אני יכול לשבת ןלכתוב עוד שיר." ואם תשאל אותי, אפילו 12 שעות לחד זה יותר מידי, יש לפעמים כשפוחדים וחושששים ממשהו, אז החשש מתאמת, אתה פועל לפי התסריט הזה תציר לך תסריט אחר, תתאר לעצמך תרחיש אחר, טוב נעים ונחמד, ותראה, שזה יתקיים. בהצלחה.
יהודה שלום קודם כל אני מחזיקה לך אצבעות שיצליח מחר, ובטוחה שזה צעד ענק בשבילך, גם אם לא הכל ילך כשורה. וחוץ מזה, אני מצטרפת למה שאמרה רוז ומציעה לך לדמיין כמה טוב יהיה מחר, וכמה גידי ישמח, ואיך אתה תהיה גאה בו, ואיך הכל יסתדר. זה עשוי להגדיל את הסיכוי לכך שבאמת הכל יסתדר. נתפלל בשבילך נסיעה טובה נעמה
/תודה תודה
אני כל כך נרגש וחושב על זה שאנחנו אפילו לא מכירים אבל די מוכרים והעידוד שאני מקבל מאותם אנשים נחמדים שאינני מכיר כל כך עוזר ותומך בי פשוט קשה להאמין שלמישהוא אכפת ושוב תודה תודה באמת לכולכם.