חוסר הבנה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני היום הגעתי לרופא שלי .אני מאוד מעריך אותו כי הוא רופא טוב. שאל מה שלומי ? אמרתי לא שאני עוד סובל מחרדות ומהרגשות לא נוחות . הוא התנפל עליי . אתה צריך לקום על הרגליים , למצוא עבודה ? למצוא חברה ? לא להתנהג כמו אדם בפנציה ? עניתי לא שכל יום אני נלחם עם עצמי כדי לא לשקוע לתרדמה עמוקה . להלחם עם החרדות שלי ולנסות לשקם את ההריסות . פחדתי לענות לו , כי אני הייתי כעוס אליו בצורה רצינית ועד עכשיו אני כעוס אליו. הוא שאל אותי מה עושים המטפלים שלי איתי . הפסיכיאטר ופסיכולוג . אמרתי לו שעליו לתת להם לעשות את עבודתם בשקט. חזרתי הביתה מאוכזב וכעוס . מדוכא ולא אופטימי במיוחד . לא ציפיתי להתקפה מן הסוג הזה ומן הכיוון הזה. הכל כדי לעזור לי , הכל בכוונה טובה .
זו אחת ההוכחות הבדוקות שאף אחד לא יכול להבין באמת מה קורה מתחת לפני השטח. ס ב ל נ ו ת. הוא לא מסוגל להבין גם לו רצה. גם דודה שלי הפולניה (יש כאלו אצלנו) היתה רוכבת לי על הוריד עם השטויות שלה שהיו רק ובאמת מתוך רצון טוב וכוונה טובה, אבל מה? היא לא יכולה לראות דרך העיניים שלי או להרגיש דרך הלב שלי וזה נהיה מאוס. אז עצתי לך - אל תתייחס יותר ממה שדורש הנימוס. אפילו אם זה אדם שאתה מעריך.
גם האחים שלי כך אלן חמוד אני באמת לא רוצה להכנס לך לכיס אבל אתה יודע מה עברתי שבע מדורי גהנום כך את עצמך בידים לך לפסיכולוג טוב פרטי והמצב בטוח ישתנה אתה עוד צעיר והעולם לפניך חבל לאחר את הרכבת בשביל כמה שקלים שבמילא חוזרים או הולכים לדבר אחר אולי פחות חשוב אז צא לדרך ותמיד תחשוב שכל מסע מתחיל בצעד ראשון אבל תמיד תמיד נגמר טוב ואתה תמיד מנצח כי אתה פה הגבור שלך יהודה
דודה פולניה, צריכה להרגיש דרך הלב שלה, לא לך, דרך העינים שלה - לראות, אחרת תאבד השפיות בעולם.
אלן יקר, עצוב לשמוע את התגובה של הרופא שלך, שמזכירה את היחס הכללי שלו זוכים אצלנו נפגעי הלם-קרב. אני בטוח שכל זה נובע מכוונה טובה, ומחוסר הבנה מוחלט. רציתי לכתוב לך שחבל שחששת לענות לו, כי זו אולי הדרך היחידה לגרום לו להבין. אבל זה בדיוק מה שהוא עשה, וזה הפרדוקס של נפגעי הלם-קרב. קשה לעמוד בשגרת היומיום, ולמי יש כוח להלחם על הדברים שבשביל אחרים הם כל-כך פשוטים? שלך, דרור
אני מודה לך דרור . אני לא עניתי לרופא על אף שידעתי שהוא טועה , מתוך שיקול אנוכי לחלוטין .אני מאוד מעריך אותו בתוך רופא ופחדתי שאם אני אענה אני אסחף ואצעק עליו ולא אוכל להפסיק את עצמי ולא אזכה יותר לטיפול נאות מצידו . אלה פרטים הגיונים . אך אין ספק שאתה צודק במה שאמרת . חזרתי הביתה מדוכא וכועס . גם רופא ככל שכווהותיו טובות הוא אינו מסוגל להבין מה זה הלם -קרב . אני הרגשתי נוח לספר את הסיפור הזה ומודה על כך שיש לי מקום לספר על מה קורה לי ועובר לי בראש . אני אחרי שחזרתי הביתה האשמתי את עצמי למה לא עניתי לו ואני עדיין כועס עליו ועל עצמי . בערכה רבה . אלן
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
