לדרור - פרק בהלכות ריבה.

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

12/02/2001 | 22:59 | מאת: רוז

הסתכלתי קצת אחורה, בקטעים האלה, יש לי עד עכשיו קונפיטורת תאנים נהדרת, וגם של תפוזונים סינים 0אין לי עץ, אבל כל השכנות מביאות לי את הפרי, אני מטפלת בו, ואחר כך מחלקת את התוצרת ביננו, ומכיון שיש פה הרבה עצים כאלה (שלי עדין עורלה, ואני מקוה שיחזיק מעמד אחרי הבניה הזו, שהורסת כל חלקה טובה בגינה) אז יש לי תמיד ריבת תפוזונים (האמת זו לא ריבה, זה יותר פרי מסוכר כזה, כי ריבה זה משהו שעושים מקליפות, וקונפיטורה זה מהפרי, ואפילו בהלכה יש הבדל ביניהם ). אז קראתי שהריבה שלך מרירה, למה? אתה לא מרתיח את הפרי לפני כן ושופך את המים? אני עושה את זה 3 פעמים, והריבה לא יוצאת מרירה. יש לה טעם מיוחד, אבל לא מריר, באתרוגים באמת יוצא יותר מריר, אבל זה הפרי. ופעם היו לי דלעות ענק בחצר אז חמותי לימדה אותי איך עושים דלעת מסוכרת, אף אחד לא האמין לי שזו דלעת, כולם חשבו שזה פאפאיה (הכתומה הזו שמוכרים בחנויות - זה נראה בערך כך) וריבת אבטיח? וחצילים? וגזר? וענבים? אתה מכיר? או שרק מפי השמועה? אני מכינה, ואוהבת לעשות לאנשים חידונים, אבל נהנית מעצם העשיה.

רוז יקרה, אני מכיר את כל הריבות, ובבית-דניאל בזיכרון עושים גם ריבת עגבניות נהדרת. אני אוהב את המרירות שבריבת התפוזונים הסיניים. פעם גם אני נהגתי להרתיח מן התפוזונים את המרירות, אבל גיליתי שזה מה שעושה את הריבה. הפעם אני מבשל אותם בפחות סוכר, מוסיף מעט מן החרצנים כדי שהפיקטין יסמיך את הריבה, ואחר-כך טוחן את כולה במטחנת מרק תוך כדי בישול. בדיוק כשכתבת הכנתי לי טוסט עם ריבת תפוזונים, וגם עם ריבת שזיפים מן העץ, שהכנתי לפני כחצי שנה. בתיאבון, ולילה טוב, דרור

12/02/2001 | 23:06 | מאת: רוז

אז זו באמת ריבה, אני לא אוהבת דיסת פירות . אני אוהבת לראות את הפרי. ודלעת מסוכרת? אני לא מאמינה שאתה מכיר.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב