חברים חדשים (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בזמן שאנחנו מדברים על עצמנו, הצטרפו אלינו חברים חדשים. היום, ובכל פיגוע שחוזר ונשנה, נוספים פגועי הלם-קרב חדשים לשורותינו. רובם סובלים היום, אך חלקם יהיו מודעים לכך רק בעוד שנים, ויאלצו להתמודד עם סביבה שכבר איננה זוכרת את הסיבה לקושי שלהם. בחדשות אנחנו שומעים על פגיעות קשות וקלות, וכדרך אגב מוזכרים גם אחרים ש'רק' לקו בהלם. לעתים, אלו ישלמו את המחיר הכבד לאורך זמן. היכולת שלנו לדבר כאן על החיים עם הלם-קרב, תסייע גם לאלו שנפגעו היום. דרור
דרור, השותף שלי עובר דרך שם כל יום בדרכו לעבודה, אבל הוא לא צלצל עדיין. מה עושים? עדי
עדי יקרה, בינתיים רוז ענתה לך למעלה, ואני מקווה שאולי הוא כבר הגיע הביתה. אני משער שרבים בארץ היו היום במצבך, ושהמרכזיות של בית החולים היו סתומות לפני פרסום שמות הנפגעים. המתח הזה, והחרדה הבלתי-פוסקת, הם חלק ממה שנגזר עלינו לחיות אתו בארץ הזו, ומן הסתם זה ימשך כך עוד שנים רבות. אין לזה פתרונות מוחלטים, אבל מקומות מפגש כמו הפורום שלנו מסייעים במשהו להפחתת החרדה. דרור
וזה ממש לא מעודד
בוודאי שלא. עדי
דוקא שמעתי שנתנו הנחיות לאנשים שחשים דברים מסוימים ( אמרו גם מה הם)לגשת למוקד מסוים. כי קרוב לודאי שזה הלם, ושיגשו לקבל טיפול.
נכון. לאחרונה, גם בזכות מיט"ל, יש איזו התייחסות תקשורתית לנושא של הלם-קרב. אבל האם אלו שנפגעים אכן מקבלים עזרה לטווח ארוך, גם כאשר הם עצמם אינם יודעים את משמעות הפגיעה?