חגיגת המאה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שבת שלום, היום הגענו לדף המאה בפורום שלנו, שהוא אולי הפורום הפעיל ביותר ב'דוקטורס'. בשלושת החודשים האחרונים יצרנו כאן קהילה של נפגעי טראומה ואנשים שהנושא קרוב ללבם, ובפעילות שלנו צופים גם רבים שעדיין אינם יכולים להשתתף בו באופן פעיל. תגובותיהם מגיעות אלינו באופן עקיף, וגם למענם אנחנו פועלים כאן. הפורום שלנו משלב דיון חודר וכואב בזכרונות הקשים של הטראומה, עם שיחות יומיומיות שמאפשרות למשתתפים ליצור ביניהם קשרים יומיומיים, והופכים את הפורום למעין מסגרת משפחתית. גם הדיון בהלם-קרב וגם השיחות האישיות בנושאים שוליים חשובים להמשך קיומו של הפורום, וכל אחד מהם תורם לקיומו של השני. כדי להקל על משתתפים חדשים, ועל כאלו המעוניינים רק בדיון ממוקד, אנחנו מסמנים את כל ההודעות העוסקות בהלם-קרב ובטראומה באות (ה). אני מאחל לכולנו המשך של תמיכה הדדית, שתאפשר גם למשתתפים נוספים להצטרף אלינו ולחוש בטוחים במסגרת שיצרנו כאן. גם בעתיד נימנע ככל האפשר מהתלהמות ומעוינות ומוויכוחים אידיאולוגיים חסרי תכלית, וכמובן שלא יהיה כאן כל ביטוי לאלימות או פגיעה באחרים. אני רוצה להודות לכל המשתתפים הקבועים שלנו, שבזכותם הפורום הזה קיים. הרגישות שאתם מגלים זה כלפי זה שבה ומעוררת בי התרגשות והערכה רבה. שלכם, דרור
ואנו נרים כאן כוסית של ערק זחלווי רק ללא אלכוהול ויש הרבה בברז אז לחיים לצביקה עדי דרור רוז דניאל אלן תמיר ציפורן נעמה אלוהים ולכל המשתתפים הסמויים והלא ל ח י י י ם יהודה
יהודה, שכחת את מיטלי ואלוני. עדי
ואני כמובן שלא כמוך רואה את הענין ומי שבכאבי חפץ עליו יהיה לקרוא גם את שמחתי ובכלל את העובר עלי ועל שכמותי כי שני צדדים למטבע ובכלל זה בחיי שלא תמיד סביב הכאב אני חי ישנם ימים טובים בודאי אולי באקראי אך ימים שבודאי כל אחד ישמח לקבלם כמובן שישנם ימים קשים כל כך שעליהם היתי פוסח בודאי אך הענין לא בי תלוי אלא בעבר והעבר לא כל כך מלהיב ואת זה לכם אתן להחליט לכן ידידי וקוראי הענין לפעמים ממש בלתי נסבל ומי הסובל והקורבן כן משפחתי בעיקר ולמרות הכל ולמרות הכאב אף אחד עלי לא מוותר ולהם אני מודה
אתה בודאי גאה בעצמך.
לכל משתתפי הפורום, ולמנהלו היקר. כה לחי :-) נעמה
הי נעמה. מה עם השמלה? בסוף עוד תתיצבי יומיים לפני החתונה ותגידי "אוי שכחתי שצריך שמלת כלה".:-)
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
