שמוליק (ה)

זה היה בגיוס השני בשל"ג אינני יודע למה כולם כינו אותנו החטיבה שלא גוייסה זה היה יום קיצי די חם שם בדמור עיירת רפאים באותם ימים ישבנו לשתות קפה שהכין טורקו צחקנו הצטלמנו גם שמוליק הקפה נגמר שמוליק הודיע אני הולך לבקר את גיסי שהיה בפלוגה אחרת לאחר כ 2 דקות נשמע פיצוץ אדיר שלרגע חשבנו שנחתה עלינו איזה קטיושה ולא כך היה מיד התברר הענין שמוליק שכב לו שם על ערימת האבנים בלי ר........ מדיו היו נקיים להפליא נעלים מבריקות כמו שרק שמוליק ידע לשמור על הופעה נאה אני רק לא מבין איך לא השארתי לי תמונה מהרגע האחרון והכל העברתי לאשתו

כבר סיפרת את הסיפור הזה בעבר, השאלה למה אתה מאמץ לך את האות ש' מידי פעם?

זה תקוע אצלי

אני לא תיארתי לעצמי שיש סיפור כה כואב . שמוליק היה בטח חבר קרוב אלייך. אולי כדאי שתבקש מאיתשו את התמונות הארונות שלו. האם אתה מרגיש אשם ששרדת מול מה שקרה לו . התחושה הזו מלווה כל אחד ששורד . אני יודע שכשהמפקד שלי טל נהרג בעזה אני האשמתי את עצמי במותו . אני הצעתי לו לשרת בעזה . חודש לפני שהוא הגיע לבסיס של עזה הוא שאל אותי מה אתה חושב על המקום .אמרתי לו שזה מקום יותא מן הכלל . אני במשך חודש לא יכולתי להרגע והתמונה של מפקדי לוותה אותי לכל מקום . הייתי מנותק מהסביבה , מכונס בעצמי . הבחור היה צעיר ממני במספר שנים ,יפה תואר ,בלודיני עם עיניים כחולות .אני עד היום חש כאב רב על רציחתו על-ידי אנשי החמ"ס . הוא היה הקורבן הראשון של האנתיפאדה הראשונה . סרן רון טל זיכרו יהיה ברוך .

תגיד באיזה יחידה שרתם? האם היית שוטר צבאי. שים לב לא שאלתי מנ.................

אמן

איך שמוליק נפגע וממה? צביקה

מצרר