אתם ממש מלאכים אחד אחד!!

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

20/02/2001 | 08:19 | מאת: סיגלית

בוקר טוב ותודה רבה לכולם., טוב לדעת שיש מי שישמע ויוכל לייעץ בצורה אוביקטיבית (ולא משפחה שעיקר העזרה היא " תביני אותו"). חשוב לי לציין שאנחנו ביחד נפגשנו עם פסיכולוג והיום יש לו פגישה נוספת לבד!!. אתמול בערב אחרי שיצא קצת למזח לדוג התקשרתי אל הפסיכולוג ובקשתי אותו לעבוד איתו על הקטע של הפחדים כי אני יודעת שבעלי לא יאמר לו מהבושה לספר, אמרתי לפסיכולוג שהוא בוכה המון וממש תלותי וחשוב מאוד בעיני לעבוד על הקטע של הפחדים שפעם הוא רוצה להישאר רק בבית ופעם הוא רוצה רק החוצה, והדבר הנורא מכל הוא שאותי הוא לא משחרר לשום מקום. גם כשיש כדורגל שזה הכי אהוב עליו ואני הולכת לחדר לשים את הגב על המיטה ולדפדף בן הערוצים הוא חייב לבוא ולהציק לי. ניתן לומר שבמשך היומיים הללו ומאז השבת השחורה שעשה לי חל שיפור ואולי זה רק משחק מצידו כי הוא מרגיש מה שעשה ונותן לי מעט מנוחה. אתמול העזתי לומר לו שילך למזח לבד כי קר לי ואני עייפה והוא הסכים הלך לכמעט שעתיים וחזר. טוב אני מקווה שנראה היום אחרי הביקור אצל הפסיכולוג שיפור מה., הקטע שלי לא כל כך מפריע העיקר שיתן לי כמה שעות שינה בלילה ואני קמה חדשה, בסה"כ אני מבינה את החרדות שלו כי לי הייתה תקופה דומה של חרדות לאחר טראומה בעקבות מחלה ("אנספליטיס" - דלקת בקרום המוח) והרבה זמן לאחר עוד חוויתי את ההרגשה של המחלה ורק מתוך פסיכולוגיה וחרדות ופה באילת לקח להם זמן להגיע למסקנה שאני לא חולה עוד אלא סובלת מנפש הפכו אותי ועשו לי בדיקות נוראיות כי חשבו שבאמת יש לי את המחלה שוב. אז טוב., אין חכם כבעל נסיון כמוכם אבל לפחות יש לי את הבסיס המינימלי להבנת הנ"ל. ביי ביי בנתיים סיגלית

20/02/2001 | 08:32 | מאת: רוז

והעיקר שתביני שסבלנות זו הסיסמא, גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

20/02/2001 | 08:39 | מאת: אלן

אני מאוד שמח שהחברה הצליחו לעזור לך ולבעלך . רק אל תשכחי שצריך המון זמן וסבלנות כדי לשפר את ההרגשה הכללית ולהפחית חרדות . את מוזמנת לדבר איתנו שוב מתי שתרצי.

20/02/2001 | 10:06 | מאת: סיגלית

אלן., העזרה כעת היא בעיקר לי מכוון שבעלי עדיין לא משתתף ואינו יודע, אתמול טיפטפתי לו מעט על הפורום הזה וסיפרתי בקצרה שזה מאוד נחמד ומרגיע וכל אחד זורק טיפים משלו. נכון להיום אני מדפיסה לו את התגובות שלכם ואחרי שנראה את תוצאות הטיפול של היום אוכל אולי למסור לו את התגובות לקריאה. ביומיים האחרונים ואפילו כעת (לכן נזכרתי) יש כנראה תימרונים של חיל האויר או משהו והרעש בשמיים נורא וזה מלחיץ אותו (האמת?- יותר אותי) אבל כנראה שאני אהיה במלחמה הבאה המרגיע הלאומי וכעת אני מתרגלת את אזעקות ההרגעה עבורו. ביי בנתיים., אני אתקשר כשאשמע את תוצאות הביקור אצל הפסיכולוג.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב