רוח חדשה מנשבת(ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

20/02/2001 | 17:52 | מאת: דניאל

אהלן חברה מה הענינים? אלן נשמה אני מבין אותך טוב מאד והלוואי שבמהלך כתיבת מסמך זה אהעלה חיוך על פניך. יהודה האדישות שבך מעוררת בי גאוה בך ועל אמת. רוז כל מילה שלך פגז אני צוחק כל פעם שרואה את פנינותייך. צביקה אתה אמיתי לחלוטין. ולך ד"ר שנותן במה חופשית בפורום זה. ולכולם.... חושב לתומי מה אספר היום..והחלטתי היום ביקרתי במרפאת שיניים והרופא אומר לי כל הכבוד בזמן האחרון אתה מופיע לכל טיפול, ואני מדבר טיפול לכל הפה.כן, במהלך 19 שנים אלו, היה בי פחד מטיפול שיניים. ועוד כמה גורמים שלא עזרו לשיניים, והריי לכם דניאל עם שיניים, אלוהים ישמור. והיום לקבל פידבק וטפיחה מהרופא על התמדתי בטיפול זה עושה לי רק טוב, כי במהלך השנתיים שהתחלתי לקבל טיפול הייתי מתחיל ולא חוזר פחד מהלא נודע. כפי הידוע, אני מטפל בביו פידבק וחלק מהלימודים שאני לומד שם(השביל המשפחה אני אומר שאני באוניברסיטה)להתגבר על פחדים ,לשמור על נשימות אחידות ולנשום מהבטן, הפוך ממה שאנו רגילים לנשום. וראו פלא אני כבר לא עצבני יותר, רגוע ,לא מתפרץ, ושמעו הבנות שלי פתאום חברות שלי, ולחשוב שלפניי הטיפולים היו פוחדות ממני.והיום כשאני דורש משהוא מסויים, והן אומרות לי לא רוצה, אני צוחק ומבסוט. כי פעם לא היו אומרים לי לא, כי פעם, היה אוירת טרור בבית. ופתאום, בעצם לא פתאום, אוירה מתחילה, להיות יותר נעימה.לפניי שבועיים, נזרק לי מאישתי, בכוונה, או שלא בכוונה, קום כבר בטלן...הפכתי את הבית,, לא..,לא הפכתי. עצרתי, לקחתי אויר, חיכיתי לערב, ואז אני, כן אני דניאל, לוקח את אישתי לשיחה ואומר לה, מה שנשאר לי בבטן, שמים לב למה שאני אומר: אני פתאום מדבר, מיכוון שלפניי האוניברסיטה, אף אחד לא יכל לדבר איתי, הייתי חם, הייתי בטורים גבוהים, הייתי בסף גירוי הכי נמוך שיכל להיות, בקיצור מי יכול עליי, אף אחד.רק הרמת קול, כבר הייתי חש באיום, הייתי הורס חגים למישפחה, הייתי רב עם כולם, כי הם לא הבינו מה עובר עליי, ואני לא שיטפתי אותם בהירהוריי ליבי ובמחשבותיי.כן לא הכל נהיה ורוד יש עוד הרבה מאד עבודה,על השנים שהזנחנו ולא טיפלנו,יש הרבה מחשבות לא נעימות,יש עדיין כעסים,אבל ר'בק יש גם חיים יש גם אור ועם הייתי פעם בן-אור היום אני אור.אבל לא נשכח את אותם אנשים טובים שבאמת טובים וכל רצונם שאתה תרגיש קצת יותר טוב ממה שאתה מרגיש. ורואים שאם יש אנשים טובים ואתה מתחיל לחוש בחיים פתאום כל העולם מחייך אלייך,ואז אתה מסתכל על מה שעובר בראשך ולא מניח לך ואומר מה שציוונו בעולם הזה זה החיים.אז לעזאלזל החושך...אנו רוצים אור...

20/02/2001 | 18:22 | מאת: יהודה

גם אני רוצה רופא שיניים

20/02/2001 | 23:57 | מאת: צביקה קומיי

דע לך יהודה שבתור נכה צה"ל תהיה זכאי לטיפול שיניים מלא מהמערכת צביקה

20/02/2001 | 18:33 | מאת: יהודה

אני בכלל לא אדיש להיפך אפילו קצת 19

21/02/2001 | 03:20 | מאת: דניאל

מה זה .//?19 לאהבלים בפורום זה.

20/02/2001 | 19:01 | מאת: רוז

אז תרים את השלטר, ותחזיק חזק. הכי טוב תדביק עם משהו, ליתר בטחון .

20/02/2001 | 19:10 | מאת: אלן

אני כל -כך מודה לך רוז שאת מתבלת את הנושאים הקשים שאנחנו מביאים פה עם הרבה הומור . תודה לך .

20/02/2001 | 23:55 | מאת: צביקה קומיי

אז יללללה צביקה

21/02/2001 | 02:08 | מאת: דניאל

יאללה מה?? להתעורר חברים............ אני פו.............. וגם מחר.......... כל היום.................. לאן יש לי ללכת בכלל............ כי מה יש בחוץ............ אחד אוכל את השני........ עם השפם......... אז פו לפחות אנשים חמים,אנשים מחייכים,א נ ש ים. אה אה נשים. אתם יודעים מה?

מנהל פורום טראומה והלם-קרב