קצת הגדרות לדעת על מה מדברים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
דרור אני חייב להודות במידה מסויימת הפריע לי שנפתח פורום הלם קרב כפורום עצמעי כאשר מדובר בחלק אינטגרלי מהתחום של פסיכיאטריה כעת אני מבין שלא מדובר בפורום מיקצועי כי בסוג של קבוצת תמיכה ופריקת מועקות בכל זאת חשוב שידעו גם מתי מדובר בהלם קרב ומתי במצוקות לא פטלוגיות לכן אני תורם קצת הגדרות אבחנתיות לפורום (ראה בהמשך) בכל אופן הכותרת doctors דורשת איזה שהיא התיחסות מיקצועית יותר
ד"ר פלד היקר, אני שמח שסוף סוף הבנת את מטרותיו של הפורום הזה. אני מבין גם את התנגדותך המקצועית לעצם קיומו. אני שמח שהסיבה לכך אינה נעוצה בכך שהצטרפתי לניהול הפורום 'פסיכולוגיה ופסיכיאטריה' שבו אתה משתתף. אני גם בטוח שהאופן שבו אתה מעלה כאן את התנגדותך אינו קשור בביקורת שלי על הסטייה מן המחוייבות האתית במתן אבחונים פסיכיאטריים בפורום המקצועי. אני מתנצל בפני משתתפי הפורום על הסטייה הזו מן האווירה הטובה. עם זאת, מי שמעוניין במידע רפואי הנוגע להלם-קרב מוזמן לפנות בשאלות אל ד"ר פלד, בפורום 'פסיכולוגיה ופסיכיאטריה'. דרור
ד"ר פלד היקר, מנסיוני האישי, ידוע לי שגם פסיכיאטרים רבים לא מכירים מקרוב את הנושא, שהוא עדיין נחקר ונלמד ושאפילו ה DSM4 לא מעודכן. אחת הדרכים ללמוד הוא להקשיב לנפגעים עצמם. מכיוון שהפגיעה לא תמיד פוגעת בכושר הביטוי של הלומי הקרב, זוהי הזדמנות מצוינת לאנשי המקצוע לשמוע, פשוט לשמוע ולהפנים, את מה שמבטאים הלומי הקרב, שאחת מהבעיות הקשות שלהם היא בושה המלווה ברגשות אשם, לצד קשר השתיקה החברתי. אין בפורום הזה פגיעה במקצוע אלא להפך, מידע עזר חשוב מפי המקורות עצמם, שאין מהימנים מהם
תודה, עובר אורח, לכך בדיוק נועד הפורום הזה. כאן המטרה איננה לבחון 'מקרים' באמצעות אבחונים פסיכיאטריים, אלא להקשיב לאנשים עצמם, וללמוד מהם כיצד ניתן להתמודד עם צלקות המלחמה.
דוקטור יקר. אני מכיר את הנושא מקרקוב מאוד ולדעתי חוץ ממתן זריקות וכדורים שממסטלים את האדם אם כל הכבוד הרופאים אינם מבינים כלום או לא רוצים להבין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
