האם יש אפשרות להוציא את המושג "הלם קרב" ממחבואו

שרון יקרה, אני שמח שהגעת לפורום הזה, ושיש אנשים כמוך. אכן, חווית המלחמה והקרב שורטת בנפשם של כל אלה שנטלו בה חלק, גם אם לא הוגדרו כנפגעי הלם-קרב. לצערי, זהו נושא 'מושתק', ואני משער שהסיבה לכך היא כלכלית. ההכרה בצורך לטפל ולסייע לכל מי שהשתתף במלחמה תטיל מעמסה כספית כבדה על משרד הביטחון, המעדיף להתעלם ממנה לחלוטין. לשם כך הוקם הפורום הזה. לשמש מקום שבו ינבוט אולי זרע ראשון של התייחסות לנושא, ואולי גם יוזמות חדשות לסיוע, כמו ההצעה שלך. האם יש מקום לעזרה של אנשים כמוך, חסרי ידע מקצועי? כן ולא. לא, משום שמי שנפגע מהלם-קרב, או מתופעה מאוחרת של דחק פוסט-טראומטי, נזקק לטיפול מקצועי על-ידי אנשי מקצוע (פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים או פסיכיאטרים), באמצעות גופים מוסמכים (משרד הביטחון, קופות-החולים, עמותת נט"ל וכו'). כן, משום שהעלאת הנושא לדיון ציבורי עשויה לסייע למאות אלפים שהמלחמה הותירה בהם את חותמה, למרות שאינם נפגעי הלם-קרב מוכרים. ניתן ליזום מפגשים למי שהשתתף במלחמה, להזמין אותם להרצות על נסיונם בבתי-הספר, ואף להתנדב לעמותות כדוגמת נט"ל המתמחות בתחום זה. וכמובן, את יכולה להעלות כאן רעיונות נוספים, ולבקש את תגובות המשתתפים האחרים. תודה על הרצון הטוב, דרור

שלום צביקה, שוב תודה על האינפורמציה, אתה מספר על נסיונך, ועל כך שאולי תספר עליו בעתיד. למה לא עכשיו. הסיוע העיקרי שפורום כזה עשוי לתת אינו דווקא באינפורמציה ובהפניות, אלא בשיתוף אחרים בנסיון שעבר על מי שחווה את הלם-הקרב או את תוצאותיו. אני בטוח שגם נסיונך הפרטי יפתח בפני רבים אחרים דלת נוספת. וכמובן, עשה זאת רק בזמן המתאים גם לך. בידידות, דרור