סיפור שהיה לי היום-
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני בעוונותי הרבים בנוסף למקצועי מתופף-מיקצועי...ולפני פוסט-הטראומה שחטפתי לפני10 שנים הייתי מנגן המון עם להקות וזמרים ידועים וגם בחתונות כמובן שהפסקתי !אולם בשנה האחרונה חזר לי החשק..קניתי מערכת תופים-והתחלתי להתאמן בבית -ולשגע את השכנים..ושמתי מודעה באינטרנט שאני מחפש כמה חברה לנגן בשביל הכיף אתמול התקשרו אלי חברה קרוב לבית שלי וביקשו שאני יבוא לנגן...והיום הייתי שם ונגנו חבל על הזמן.החברה התלהבו..ואמרו לי שהם מנגנים הרבה בתל-אביב ורוצים שאני אצטרף אליהים לנגן בתל-אביב..התחלתי לגמגם ולהתחמק...הם לא הבינו מה הקטע שלי..אבל לי כבר אין כוח להסביר.......וחבל "אור
"אור " אני יודע למה גימגמת . הרעש ,יתכן שלנגן עם מוסיקאים אחרים יזכיר לך תקופות אחרות יותר טובות . אתה עלול לחוש אי- נוחות מכל מיני סיבות . אך במוסיקה יש גם משהו משחרר ואם היית מתופף אתה יודע כמה עצבים ורגשות רעים ניתן להוציא על תוף . אני מבין את ההיסוס שלך . הוא טבעי לי לחלוטין . אתה מפחד שתצרך להסביר למה אתה חש ברע , וגם אולי למה נעלמת והפסקת לנגן . אולי בכל -זאת עם אתה אוהב לתופף וזה מוריד לך חרדות כדאי להתקשר לחברה שלך ולנסות לשוב ולתופף . זו פעילות שאולי תוכל להרגיע אותך ולהוריד את החרדות שלך . תחשוב ואל תמהר להחליט ואל תפסול את הרעיון בלי לנסות . אלן . בידידות
אתה כנראה לא מבין יש לי בעיה עם נסיעה מחוץ לבית.אני מתפקד רק באיזור מגורי וגם זה בקושי " ניגנתי יפה וחבל להם על הזמן אני מתופף לא פרייר..אבל בסוף שאמרו לי על הנסיעה לתל-אביב .....ירדה המסיכה ומפה אני לא זוכר כלום........."אור
האמן לי מתאים לך לפרוק זעם על התופים. ועכשיו אני מבין למה פרקת את זה עלינו.................(_:)
חבל על הזמן שאני מנגן אני רגוע שבוע!! כל שבוע העורות נקרעים.. ובפעם האחרונה התיקון באמת לקח שבועיים ...שכחת דברים רעים לא משאירים בבטן"""""אור.