מה אני למדתי מהתוכנית של דן מרגלית

קודם כל שהפסיכיאטר שם נראה כמו נאצי ....אני לא הייתי רוצה ליהיות המטופל שלו הוא מה זה נראה רע ומפחיד ונראה לי שהמטופלים שלו רק מהפחד לא היו חוזרים אילו מה שכנראה גרם לא לחשוב שהטיפולים שלו הצליחו 2,לפי מה ששמעתי בין השורות שעד היום לא יודעים ולא מצליחים לטפל בפוסט- טראומטים,ולא כבעבר לפחות עכשו הם מודים 3, היה שם בחור פגוע הלם בשם "איבגי שאמר..."היום אחרי 20 שנה מדברים על הטיפולים שלא הצליחו!ובעוד 10 שנים ידברו על הטיפולים "והכדורים " והנזקים שלהם שאנו מקבלים היום.....4,שבמלחמה הבאה יהיו עוד הרבה הלומי קרב ..והם לא בדיוק ערוכים לזה! בקיצור לא חידשו לי כלום.דכאון אחד שלם.וחבל שראיתי את התוכנית הזו בכלל..רק קיבלתי עצבים..והכי גרוע לא ראיתי שום אור בקצה המנהרה...וזהו עם זה חייבים לחיות..וכמו השיר..."כשנמות יקברו אותנו -ביקבי ראשון לציון............."אור

לו יהי

התחושה הכבדה והנוראה מכל שקיבלתי מהדיון אם דן מרגלית שלא בדיוק נגעו בנקודות הכאובות בסיפור .התייחסו עד לפני שנים לא רבות לנפגעי-הלם קרב כחולה נפש . לא עידכנו את משפחותיהם ולא שאלו אותם . אולי באמת באותה עת לאחר מלחמת יום -הכיפורים לא היה טיפול אחר והסתמכו על ניסיון של מלחמות אחרות במדינות אחרות . לא ברור עד כמה הטיפולים גרמו לנזק אצל משקיבל אותם . לא תמיד לפסיכיאטריה יש תשובות מוחלטות כי כל שיטות הטיפול מנסים אותם קודם על עכברים . תרופה שהיום נראת יעילה ובטוחה ,נזקיה יופיעו בעוד מספר רב של שנים . האם זה סיבה להפסיק לקחת תרופות ולהקל על סיבלנו , אני לא חושב . אך אין ספק שהטיפול התרופתי לבד לא פותר כלום הוא רק מטפל בסימפטומים . אפילו האשימו בארה"ב שהפרוזאק גרם להתאבדות של מי שלקח אותו . בתוך אחד שלקח את התרופה אני רק רואה אצלי הטבה במצבי ולכן זהירות מירבית נדרשת מכל אחד מאיתנו לפני שנשפוט , אנחנו צריכים להיות קשובים לעצמנו ולחוש מה מטיב איתנו ומה פוגע בנו . על הקשיים של הלומי -הקרב האמיתיים לא דיברו אתמול וזה חבל . מה ששמתי לב העויינות וחוסר האמון ששרר בין הפסיכיאטרים והלומי-הקרב . לא הסתכלו ולא ענו לטענות של הלומי-קרב כאילו היו אלה רוחות . אלן . בוקר טוב ויום טוב לכולכם ולך דרור .

גם אני מחזיק משיטות המוכרות בשם פסיכוטרפיה במקרה שלי אני מרגיש שהשיטה והפסיכולוג המטפל עזרו לי מאד לשפר את איכות חיי צביקה

אני הפסקתי את כל הטיפולים בדיוק מהסיבה הזאת ! כל המטפלים שפגשתי היו אנשים כוחנים ופרימיטיווים ,בגלל זה הם התייחסו להלם קרב כבעיה של פחד , וניסו לאלץ אותי להתמודד איתה , אני לא זוכר פחד דווקא אלא יותר זעזוע שהוא תגובה נורמלית לזוועות , הנסיון להחזיר אותך לזוועה כדי שתגיב כמו כולם הוא מחריד במלחמת העולם השנייה שלחו הלומי קרב בחזרה לחזית לחוויה מתקנת ,רבים התאבדו בעקבות זה. הבעייה של אנשי בריאות הנפש היא השמרנות והפחדנות שלהם שלא נותנת להם לראות מעבר למוסכמות החברתיות ,אין סיכוי איתם למרות שאני מכיר את הבעייה בצורה הכי חזקה אף אחד מהם לא התייחס אף פעם ברצינות למחשבות שלי כי אני לא איש מקצוע לרוב ההתברר שצדקתי רק שלהם זה לקח עוד 10 שנים להבין את זה הסמכות האלוהית שמוקנית לפסיכיאטרים בחברה היא בעיה קשה שהרבה אנשים משלמים את המחיר שלה

איך דרור אמר מילים כדורבנות תקרא בבקשה את אני מאשים שלי אם תרצה אשלח קישור

אני חושב שהגיע הזמן שיפול לכולנו האסימון(לי נפל מזמן)ושנפנים שפשוט אין טפול ואין תרופה...ולרכז את הכוחות והאנרגיות הדלים שנותרו לנו...בעצמנו ובהתמודדות היום יומית שלנו..ולהפסיק לפרנס את כולם בטיפולים למינהם שלאחריהים באה נפילה יותר גדולה מהאכזבה...אני חושב עכשו שהכול ברור וחבל לנו על הזמן משם לא תבוא הישועה ..אולי בעוד זמן מה מתחום הגנטיקה תבוא הישועה...לא רוצה יותר לראות תכניות..ולא רופאים,,ולא כדורים,,ולא סיפורים,,כול הזמן קיויתי שאולי אניטועה..אבל הכול התפוצץ לי בפנים...לי נמאס באמת !!!!!! "אור