מענין צריך היתת לגלות לנו דרור

אתה צודק, יהודה. הנה הכתבה במלואה: הלם קרב: סודות ושקרים מאת: ד"ר עמיר פרומן לאחרונה התפרסמה כתבה במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות על הטיפול בנפגעי הלם קרב במלחמת יום הכיפורים. עבור מי שהיה שם המלחמה ההיא עדיין לא הסתיימה. הכתבה, פרי עטה של סיגלית שחור, תארה ניסיונות טיפוליים בנפגעי הלם קרב לאחר מלחמת יום הכיפורים. על פי המסופר בה, אחת הדרכים לטיפול בנפגעי הלם הקרב הייתה להביאם לחוות מחדש את חווית הקרב כדי לשחזר את הטראומה ואולי כך לרפאם. את שיחזור החוויה הטראומטית ניסו להשיג על ידי טיפול בתרופה סודיום פנטוטאל. התרופה, מקבוצת הברביטורטים, גורמת לישנוניות וערפול הכרה. עקב השפעתה זו, כפי הנראה, היא מסייעת בהסרת ההגנות על תכנים נפשיים מודחקים שלפתע יכולים לפרוץ החוצה ולהביא לשחזור החוויה הקשה מן העבר. מתברר, כך על פי הכתבה, כי הסרת ההגנות באופן פתאומי וללא הכנה מוקדמת, לא תמיד מיטיבה עם נפגעי הלם הקרב ואצל חלקם הטיפול הניסיוני אף גרם להידרדרות המצב והחמרת הסימפטומים הנפשיים. "לכל מי שהשתתף במלחמה יש טראומה משלו, גם אם לא אובחן באופן רשמי. ולעיתים הטראומה מהעבר אינה גורמת לסבל או הפרעה תפקודית משמעותית", אומר דרור גרין, פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול בנפגעי הלם קרב, "אך יש לזכור, אופי תגובת הלם הקרב הוא כזה, שאצל רבים מהסובלים ממנה, התופעות מתחילות רק כעבור זמן רב ולעיתים אף עשרות שנים לאחר המלחמה". גרין השתתף בעצמו בגל הראשון של צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים. שנים לאחר מכן כתב את הספר: צוות ארבע, העוסק בקבוצת "בוגרי המלחמה" הנפגשים שנים לאחריה על מנת לאתר את מפקדם שלקה בתגובת קרב חריפה בזמן המלחמה, תגובה שהביאה לסיכון פיקודיו. " הסיפור על המלחמה המופיע בספר מבוסס על חוויות שאכן עברתי ", אומר גרין, "דווקא אותם אנשים שנכנסו לתגובת קרב חריפה ולא יכלו לתפקד אז, נמצאים כיום ברובם במצב טוב יותר מאלו שהמשיכו להלחם ורק חודשים ושנים לאחר מכן פיתחו את תגובת הקרב. אני רואה היום אנשים, בני גילי, שלכאורה תפקדו באופן תקין בזמן המלחמה ושנים לאחריה אך עם הזמן מתחיל תפקודם לרדת, הם נעשים עצבניים ונוטים להתפרצויות או לעיתים אחוזי חרדה לא מוסברת, אצל חלקם אף מופיעים קשיים בקשרים הבין אישיים שעלולים להביא להתפרקות המשפחה. כך, סימני תגובת הקרב מתחילים להופיע בשלב מאד מאוחר ולכאורה לא ברור מה סיבתם. לצערי אין די מודעות בציבור הרחב, ואף לא בקרב ציבור המטפלים, לתסמונת זו ולכן גם האבחון והטיפול בה לוקים לעיתים בחסר". "כדי ללקות בהלם קרב אינך צריך להיות דווקא מעורב במלחמה", טוען גרין, "בפיגועי טרור אנו שומעים לעיתים קרובות על מספר רב של אנשים ש"לקו בהלם" או "פצועים קל". כל אותם "פצועים קל" משתחררים בדרך כלל בו ביום מבית החולים וממשיכים בחייהם. אך אצל רבים מהם, מתחת לכסות הבריאה שהם עוטים על עצמם הולכת וצומחת תגובת הקרב שיום אחד, יתכן שגם שנים לאחר מכן, באה לידי ביטוי" תגובת הלם הקרב שייכת לקבוצת בעיות נפשיות הנקראת "תגובה בתר-חבלתית" או "הפרעה פוסט טראומטית". הסימפטומים עשויים להיות שונים מאדם לאדם ועשויים לכלול שחזור והיזכרות חוזרת של החוויה הטראומטית, אם דרך סיוטי לילה או "פלאש באקים" בזמן ערות, חרדה גדולה העולה בזמן חוויות המזכירות את החוויה הטראומטית, כשמצד שני יש כאלו המתקשים לזכור כל פרט שהוא הנוגע לטראומה. הנפגע בהלם הקרב עשוי לאבד עניין בסובבים אותו, כולל משפחתו הקרובה, תיתכן תחושת זרות והתנתקות מאנשים אחרים, קשיי הרדמות, אי שקט והתפרצויות זעם, קשיי ריכוז, רגישות יתר לרעש, חוסר תקווה לגבי העתיד וירידה בטווח ההתבטאות הרגשית. מנוחת הלוחם: לא לכולם קבוצת תמיכה ברשת: קהילה מוגנת סביב פרסום הכתבה ביום שישי האחרון התפתח דיון סוער בפורום "הלם קרב" שמנהל גרין על גבי האינטרנט. בפורום בין עשרים לשלושים משתתפים פעילים ועוד עשרות רבות של גולשים שאינם פעילים אלא צופים בלבד מבלי לקחת חלק בשיחות. "מטרת הקמת הפורום היתה ליצור קבוצת תמיכה לנפגעי הלם קרב אך גם ליצור מקום למשפחות הנפגעים לדבר על התמודדתן עם הבעיה. ואכן, חלק מן המשתתפים בפורום הם בני משפחה שלעיתים מתקשים לשוחח ישירות על הדברים המטרידים אותם, אך בפורום, שבו אין צורך להזדהות בשם האמיתי, הם יכולים לפרוק את אשר על ליבם ולעיתים אף משתמשים במדיום האינטרנטי על מנת להעביר מסרים לבן המשפחה הלוקה בהלם קרב. גרין, המתמחה בטיפול נפשי דרך רשת האינטרנט, מסביר כי הסיבה לכך שאנשים רבים אינם משתתפים פעילים אלא צופים בלבד היא בשל הקושי לפתוח את הפצעים הישנים והמטרידים בדרך של שיתוף עם אחרים. "עם הזמן", אומר גרין, "נוצרה קהילה מגובשת של משתתפים פעילים ומדי פעם נכנס חבר חדש שעד כה צפה בלבד אך אט אט החל להכיר את המשתתפים והרגיש מספיק נוח בכדי להצטרף לקהילה. אנשים רבים, שמתקשים לצאת מהבית וליצור קשרים אישיים קרובים, מצליחים ליצור קשרים כאלו תחת מטריית ההגנה היחסית שמספקת הרשת. כך, לאותו אדם שהיה עד היום מבודד, יש אפשרות להיות חלק ממשפחה חדשה ותומכת". הפורום משמש כמקום להעלות את הזיכרונות הכואבים, אך לעיתים קרובות, זר שמרחוק יגיע, עשוי להתפלא על תוכן השיחות שנראה שאינן קשורות להלם קרב. המשתתפים מדברים על כל נושא שבעולם, החל מתיאור שיגרת יומם ועד ויכוחים פוליטיים עזים. "הסיבה לכך", אומר גרין, "היא שלעיתים עוצמת הרגשות שמעורר דיון בנושא הפורום היא כה חזקה, שהמשתתפים מרגישים צורך "לנוח" דרך שיחות בנושאים אחרים". בעתיד הקרוב מתכוון גרין להקים במקביל קבוצת תמיכה סגורה ברשת שתשמש את אלו החשים שההגנה שמעניק הפורום אינה מספקת. לדבריו "לעיתים מתנהלות בפורום שיחות העוסקות בכך שכל אחד יכול להיכנס ובעצם "להתפרץ" אל קבוצת התמיכה, מה שגורם לפעמים לאי נוחות בקרב המשתתפים הקבועים. קבוצה סגורה, שתקום במקביל, והכניסה אליה תהיה רק למספר מוגבל של משתתפים בעלי סיסמאות, עשויה לשכלל עוד יותר את המרכיב הטיפולי על גבי רשת האינטרנט". הפורום "הלם קרב" פועל בין הפורומים של אתר הבריאות doctors במסגרת ערוץ הבריאות של פורטל msn ישראל.