לילה טוב לכולם

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

19/03/2001 | 23:02 | מאת: רוז

נט ויז'ן קצת עמוסים היום כנראה, אז הכל קצת תקוע, התקופה הזו עבורי מטורפת לחלוטין, אחרי הכלות יתחילו הנקיונות לפסח. בינתיים, אני חיה מכלה לכלה, ומתכלה . אבל איזה יופי זה. אחת יותר יפה מחברתה. ואיזה כיף לשמוע את הפידבקים. יש שיר ששרה רבקה זוהר "והוא יושב ומחכה לו כבר שנים חולם שיזכה לו..." על נגר שרוצה לבנות את כסא אליהו, על סנדלר, שרוצה לעשות לו את הנעליים, וכו' וכו' וכו'ץ. ואני, גם לי יש חלום, לעשות את בגדי הכהן הגדול, זה סט מושלם ויפהפה, ומי יודע? בינתיים מה שאני עושה , זה אימון הכי קרוב לזה.

19/03/2001 | 23:18 | מאת: דניאל

בנותיי שנה הבאה עולים לכיתה א בעזרת השם. אבי כידוע אדם דתי,והוא לוחץ עליי לרשמם לביה"ס דתי. אומנם גם אני חונכתי בביה"ס דתי ובישיבה. אבל כיום אורח חיי לא דתי. לכן אינני יודע מה לעשות,האם לרצות את אבי או לרשמם לפי אורח חיי? אני כעקרון הכופר במשפחה,אשמח לרעיונותייך. כיום 2 בנות בגן דתי ובת אחת בגן חילוני.

20/03/2001 | 09:24 | מאת: רוז

בוקר טוב דניאל, שאלה גדולה וכבדה, התשובה לא פחות מסובכת, אני לא מכירה את הנפשות הפועלות, אבל בכל אופן, יש חילוני, יש ממ"ד, ויש חרדי, חילוני, כידוע, לא מלמדים הרבה נושאי יהדות, ומה שמלמדים לצערי, הוא בהרבה מקרים לא נכון ומסולף, או בגלל המגמתיות של החינוך באותו מקום, או בגלל סיבה אחרת שהיא חוסר ידע פשוט של המחנכים עצמם. אין להם בעיה ללמד את יסודות האיסלאם, והנצרות, אבל יש בעיה רצינית עם יסודות היהדות, פראדוכס מאוד עצוב. יהודי צריך לדעת מהיכן הוא בא, ואחר כך יכול להחליט לאן הוא הולך ואיך, אבל אם הוא לא יודע מהיכן הוא בא, הוא יכול לחיות בתחושה של בלבול וחוסר אונים מוחלט בענין. הרבה חוזרים בתשובה חרדים למהדרין היום, אומרים שמה ש"הזיז" להם היה, שבאחד ממסעותיהם אחרי הצבא, פגש אותם מישהו, או מישהי, דוקא גוי , או גויה ששאלו אותם משהו ביהדות, והם התבישו להגיד שהם לא יודעים. אחר כך זה ניקר להם, והם התחילו לחפור, ובסופו של דבר חזרו בתשובה. כשאדם מתנגד כל כך ליהדות,ומתרחק ממנה כל כך, אתה יכול להיות בטוח, שלפחות אחד מילדיו יהיה חרדי למהדרין בשלב מסוים , זה טבע האדם. אבל כמובן יש בתי ספר חילוניים שכן מלמדים מעט מן הדברים, אבל מתעוררות בעיות אחרות, למשל אם אתה שומר כשרות בבית, ומישהו אר לא, והוא מביא לכתה, והילד שלך אוכל, יש כל מיני סיטואציות שקורות בחיים היומיומיים שמחיבות מחשבה. בממ"ד שזה דתי לאומי, יש חינוך דתי, אב פשרני, אין הקפדה מדוקדקת בכל מיני ענינים, יש את כל הסממנים הלאומיים, והם נחגגים בצורה שלא מבישת שום בית ספר חילוני אחר, יש תפילה, ברכות, הלבוש צנוע, אבל לא מוקפד כמו בחרדי, יש ממ"ד שמרשים מכנסים לבנות עד כתה מסוימת. אורך השרוול של הבגד לא מחויב להיות עד לכיסוי של המרפק.וכו' הכתות מעורבות . אין הקפדה מוחלטת על כל מיני דברים כמו בחרדי, ואין חיוב לבנות לגרוב גרביים. חוסר ההקפדה על כל אלה יצרה בתי ספר שונים של הדתי הלאומי, כמו רשת נועם, חורב, שאלה אומנם אנשים לאומיים, אבל יותר מקפידים במצוות, בבתי הספר האלה שהם אגב רשתות פרטיות, משתמשיםהאנשים שמגדירים את עצמם כחרד"לים, שזה חרדי לאומי, חרד"לים רבים תמצא בישובי יש"ע, אלה יקפידו על קלה וחמורה כמו כל יהודי חרדי, אבל יהיו לאומיים, ישרתו בצבא, הרבה במסגרת ישובות הסדר, או אפילו במסגרות רגילות, יעשו מילואים, והלבוש שלהם יכול להיות מ"שחור", עד ססגוני ביותר. אלה למשל יקפידו לאכול דוקא מהיתר מכירה ולא מיבול נוכרי דוקא משום לאומיותם, אלה ילכו להתישב בארך ישראל למרות הסכנות בה, דוקא משום לאומיות ודתיותם. הרשתות האלה של נועם וחורב, נחשבת אליטיסטית בחינוך הדתי לאומי, ויש טענות שהיא "גזלה" את מיטב היאוכלוסיה הדתית לאומית מהממ"ד הרגיל, הטענה של אלה ששלחו לנועם, בענין הקפדה במצוות הצביעה על הצורך לחינוך דתי מוקפד יותר, ואז קם מושג חדש ממ"ד תורני, שזה ממ"ד רגיל, ששיך למשרד החינוך, עם תגבור תורני, והפרדת המינים בכתות. ויש את החינוך העצמאי, שזה הרשתות שמוכרות ע"י משרד החינוך, אבל לא שיכות אליהן, כמו, מעין החינוך התורני של ש"ס, שם החינוך חרדי למהדרין, אבל יותר מזרחי, ורוב האוכלוסיה שם היא ספרדית מזרחי., מעט אשכנזית בעיקר של חוזרים בתשובה שלא נקלטו ברשתות האשכנזיות יותר. יש את רשת בית יעקב, שזו הרשת החרדית האשכנזית, שכוללת גם כן בתי ספר לבנות ותלמודי תורה לבנים, ברשת הזו גם לומדים חרדיים או אנשים שמסיבות שונות רוצים שילדיהם יקבלו חינוך חרדי, רוב האשכנזים החרדים לומדים בבתי הספר ש בית יעקב, וגם ספרדיים, אבל בבתי הספר האלה, זה מאוד תלוי באוכלוסיה המקומית, אם האוכלוסיה אשכנזית ברובה, אז כך גם יראה בית הספר, אם היא ספרדית ברובה, אז כך גם בית הספר. יש בתי ספר של חסידויות שונות, שעל אלה לא ארחיב את הדיבור. יש את בתי הספר של חב"ד, שם מכניסים הרבה מעקרונות חב"ד. חסידות זו, שלא כמו האחרים היא חסידות לא מורשתית, אלא מקבלת אליה בזרועות פתוחות כל מי שבא ומעונין, כך תמצא שם תימנים למהדרים ואשכנזים למהדרין, שלא כמו בחסידויות אחרות. ויש עוד משהו מין שעטנז כזה של ילדים שההורים שלהם אינם דתיים כלל, אבל רוצים שילדיהם יקבלו חינוך יהודי, או שלפעמים צרכי הילד לא נתמלאו בבתי הספר החילוניים, ילדים עם צרכים מיוחדים,יותר ופחות, בבתי הספר האלה, אין מכריחים את ההורים להוציא את הטלויזיה מהבית (כמו בבתי ספר חרדים אחרים) הילדים לומדים עם עוד ילדים אחרים מאותו סגנון, שהוריהם פחות או יותר דומים בדרך החיים שלהם האמא לא צריכה להוריד את המכנסיים, ולשים כיסוי ראש, וכו'. כאן הילדים לא חיים בבלבול שנוצר אצל ילדים שבבית הם חילוניים ובבית הספר הם דתיים, בבתי הספר התורניים האלה, מכירים את הענין, וחיים לפי זה, ואם ילד יספר על משהו שראה בטלויזיה, אף אחד לא יביט עליו בעיניים זועמות או ישלח מכתב הביתה, שם חיים מתוך הכרה של המציאות הזו. כל מה שאמרתי כאן הוא מאוד מוכלל, כמובן שהדברים משתנים על פי האוכלוסיות השונות, השכונות השונות והמחנכים השונים. יש בתי ספר ממ"ד שאליהם לא הייתי ממליצה לשלוח ילדים, ולהפך יש כאלה שיכולים להיות טובים יותר מבתי ספר המוגדרים כחרדיים יותר, הכל על פי המקום, המחנכים והאוכלוסיה. מה שאני מציעה לך, תתקשר למספר 1800550300 האנשים האלה מתעסקים הרישום של ילדים לבתי ספר תורניים, אלה מכירים כל בית ספר בכל מקום. הם יפנו אותך לבתי ספר במקום מגוריך, תלך תתרשם, תשב בשיעור תסתובב בהפסקות, תשאל הורים. לך עם אישתך לבית הספר הילוני באיזור המגורים שלך תעשה את אותו הדבר לך לממ"ד שם, תעשה את אותו הדבר, וכנ"ל. תנסה לקרוא בין השורות.תביט במחנכים, איך הם נראים, מתלבשים מדברים, אם הלשון שלהם נקיה, או שהם נמנבלים את הפה (אוהו, גם כאלה יש). וכו' ותחליט את מי היית רוצה לראות כמחנך ילדיך. ואחר כך תעצום עינים תנסה לדמיין את ילדיך בעוד כמה שנים 2 נערות בוגרות, איך הן תראו (זה קורה כל כך מהר, רק אתמול נולדו לא. :-) ) על מה יהיו הויכוחים היומיומיים שלך איתן, יש הרבה הורים שצורת חייהם מאוד חילונית, אבל בעניני ילדיהם הם יותר שמרניים בגלל שהם חוו דברים לא נעימים על בשרם. גם אני התלבטתי בנושא חינוך ילדי, ילדי נשלחו לבתי ספר שונים, בגלל התלבטויות ואכזבות שחוינו מכל מיני מקומות, בסך הכל אין לי ספק שכל אחד רוצה את המיטב עבור ילדיו, אבל לפעמים אנחנו שוכחים את זה, בגלל אמירה של שכן (מה שלחת את הילד לחינוך העצמאי?) , בגלל סטיגמות וכו' באופן אישי הסטיגמות בחברה ממש לא מזיזות לי, אני לא חיה לפי סטיגמטות, אלא על פי ההלכה, והתחושה האישית שלי, מה טוב למי. פעם הייתי עושה הרבה גלים בגלל זה, היום למדתי לעשות את זה בשקט. כשלא הייתי מרוצה מחינוך מסוים שלחתי את ילדי הקטנים יותר לבית ספר בית יעקב, אנשים הביטו בי בעין מלוכסנת ושמו אצבע על הרקה, אני לא דיברתי הרבה, אבל אחרי שנה שנתיים, היה להם אומץ להעביר את ילדיהם הם, דוקא משום שאני כבר עשיתי זאת. ומה שאני רוצה לומר, שגם אתם תשלח את בנותיך לבית ספר מסוים, זו לא חתונה קאתולית, אתה יכול להעביר אותן אם תחליט שזה לא המקום, או שהן תסבולנה שם. ואין מה לפחד מזה, מה שלא הורג בנאדם מחשל אותו. אגב שיחה אחת עם נהג האוטובוס שלוקח את הילדים בהסעות, יכולה ללמד המון. נהגים עושים סיבוב הסעות, בין בתי הספר השונים, מהחרדי עד החילוני מקצועי, בצהריים אותו הדבר, ובטיולים כנ"ל, "איך סיכם את ההבדלים ביניהם אחד הנהגים פה "אני נהג משתגע". אגב, הן תאומות? והשאלה הבאה,להכניס את שתיהן לאותה כיתה או להפריד ביניהן, מוכרת מאוד, בישוב מרובי תאומים ושלישיות כמו אצלנו.

19/03/2001 | 23:33 | מאת: צביקה קומיי

היי רוז אני מוכן להיות הדוגמן מצד אחד אני כוהן ומצד שני אני גדול כך שיש לנו כהן גדול :-) לילה טוב צביקה

20/03/2001 | 08:22 | מאת: רוז

בעה" יתברך, שנזכה לראות אותך עובד בבית המקדש, לפי התיאור שלך אתה תהיה כהן ענק, אבל מה זה משנה, אני באה מממשפחה של ענקים, באורך ולפעמים גם ברוחב.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב