התחושה של להיות תלוי בחסדים של אחרים (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

20/03/2001 | 08:32 | מאת: אלן

עברה אתמול מחשבה שלילית עד כמה אנחנו תלויים באחרים , ברצונם לעזור ,ברצונם לסייע , התחושה הזאת השתלטה עליי . אני יודע שהיא די משותפת לכולנו . להיות תלויים בהשפלות שמעביר לנו הממסד כדי לקבל את המגיע לנו , מגביר את תחושת החוסר-אונים , התלות באחרים , היאוש . אני יודע שאלה לא מחשבות חיוביות והפסיכולוג שלי אמר כדי להרגיש טוב תמיד צריך שהמחשבות יהיו חיובית , אך זה בתאוריה . אנחנו יכולים לעזור הרבה לעצמנו אך לא תמיד זוכים ביחס המינימלי , בכבוד האנושי שראויים לו כחיילים שנלחמו במלחמה . היחס לא רק נמדד בכסף וזה עוד לא הבינו במדינה הזאת . אני מצטער שאני מדכא אותכם , אך רציתי לשתף אותי במחשבות הרעות שחלפו בי בראש אתמול והיום . בידידות . אלן

לקריאה נוספת והעמקה
20/03/2001 | 08:53 | מאת: יהודה

אלן חמוד למה להיות תלויים באחרים למה אתה מדכא את עצמך גם אני אומר תמיד לחשוב חיובי זה לא תמיד מצליח אבל תמיד עוזר אני כאן כמו תמיד

20/03/2001 | 09:57 | מאת: דניאל

כל ההתחלות כנגד הממסד קשות ומדכאות. אבל כאשר נשיג את הכרתנו נדרוש את כל זכויותנו.

20/03/2001 | 10:03 | מאת: רוז

המחשבות האלה מדכאות, בסך הכל כדי לא להיפגע משום דבר, או שום איש, אז צריך לא לפתח ציפיות, מי שמפתח ציפיות יכול להתאכזב מאוד מהר. אתה צריך לדרוש את המגי לך על פי חוק, בלי סנטימנטים, ולהתעלם מתגובות לא חיוביות, או אדישות מאנשים. עור של פיל, את המושג הזה אתה מכיר? עם עור של פיל מתקדמים יותר מהר, החבטות לא כואבות כל כך.

20/03/2001 | 22:43 | מאת: צביקה קומיי

אומרים לי שאני שמן אבל בעצם אני רזה גרום עם עור של פיל :-) צביקה

אלן יקר, כלל וכלל אינך מדכא אותנו. אני משער שהמחשבות שלך משותפות לרבים אחרים כאן. עם זאת, אינני בטוח שאלו מחשבות שליליות. היכולת שלך להעלות את הנושא לדיון, לשתף בו אחרים ולהתמודד אתו היא הכוח החיובי שלך. התלות, אכן, אינה קלה. עם זאת, כל אחד בעולם תלוי באחרים, ואף אחד מאתנו אינו יכול לחיות כאי בודד. מן הרגע שנולדנו אנחנו תלויים בהורינו, ואחר-כך במערכות החינוכיות והשלטוניות. נדמה לי שכך יכולה להיות גם התלות של נפגעי הלם-הקרב במערכות שתפקידן לסייע. כל מי שנפגע במלחמה תלוי במערכות המשקמות, ולא תמיד זה רע. אולי חשוב לשים לב לאופן שבו נפגעי הלם-הקרב מתייחסים לתלות זו. ישנם אנשים, שאינם חוששים מן התלות, ואינם חוששים לתבוע מן המערכת התומכת למלא את חלקה בהסכם. אחרים מתביישים בפגיעה שלהם ומרגישים שהתלות במערכת כובלת אותם ומפריעה להם. אולי זה המקום ללמוד מצביקה, שאינו רואה בתלות מגבלה השונה משאר מגבלות החיים, ומנסה להתמודד אתה כאדם בריא, למרות הפגיעה שנפגע. דווקא כאן, בפורום הזה, אנחנו יכולים להתחזק ולהפסיק לראות בפגיעה ובתלות פגם, אלא מאפיין מיוחד שיש ללמוד להתמודד ממנו ולהפיק ממנו את מרב התועלת. אין לנו שום סיבה להתעלם מן התלות במערכת. להיפך. התלות היא מאפיין טבעי של הפגיעה הנפשית, ויש צורך להפוך אותה ליעילה ונוחה ככל-האפשר. מי שרואה בתלות שלו פגם פוגע למעשה בשיקום העצמי שלו. אני מציע שנראה בתלות עוד מכשיר לשיקום עצמי ולהתחזקות, כערך חיובי. דרור

20/03/2001 | 20:56 | מאת: רוז

רק לא להגזים, קצת אי נוחות בענין יכולה להיות מנוף הנעה לשיקום. יש לנו יותר מדי אנשים שנוח להם בתלות שלה במערכות הרווחה , עד כדי חוסר בושה בכלל, והם פשוט מזעזעים, ומעוררים בוז, בין אם נפגעו ממשהו ובין אם לא. התחושה של אלן היא מטבע בריאתו של האדם, וביסודות ההשקפה היהודית, התחושה הזו של האדם, והיא הסיבה לכל הענין של מצוות ושכרן.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב