לדרור

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

27/12/2000 | 17:53 | מאת: רוז

קראת מה שאמרתי על הדמיון המדהים בין הבן שלי, לבין השכן שנפל? אני מאמינה שאין צירוף מקרים, וזה פשוט זיעזע אותי, אני הולכת להראות את התמונה לאחותי שתגיע, נראה מה היא תגיד, היא זוכרת את הבחור עוד פחות ממני, כי היא היתה קטנה ממני כשנפל.

רוז יקרה, ודאי שקראתי. אני מאמין שמסביבנו יש צירופי מקרים מדהימים, ואפשר להבחין בהם כמעט בכל רגע, כאשר פתוחים ומוכנים לכך. השאלה אינה מדוע יש דמיון בין בנך לבין השכן המת, אלא מדוע זה מעסיק אותך כעת. מה את חושבת על כך? למה זה חשוב? לאיזו תשובה את מצפה? אולי במקום להראות את התמונה לאחרים, תנסי לשוחח קצת עם עצמך, ולבדוק מדוע התמונה הזו מרעישה אותך כל-כך. האם את חרדה לבנך? שלך, דרור

27/12/2000 | 18:41 | מאת: רוז

בודאי שאני חרדה לבני, אבל זה עדין צעיר לגיוס, אם כי כשהוא יתגייס אני לא אאמין שהזמן עבר מהר כל כך , יש לי בן שעומד להתגיס עוד פחות משנה, וזה הורג אותי, אבל זה לא הדבר שזיעזע אותי, אני מודעת לפחד שלי מהגיוס שלהם

מנהל פורום טראומה והלם-קרב