רוח של ים

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

בוקר טוב, בחוץ נושבת רוח טובה של ים, שאולי תעניק לנו גשם אחרון, ואני מאחל רוח טובה שתשרה עלינו בסוף השבוע הזה. אתמול נגענו מעט בנושא של הלם-קרב כ'מחלת-נפש', והחשש שלנו מפני הגדרות כאלו. זה אולי מסביר גם את הצורך להחליף את המושג 'הלם-קרב' במשהו אחר. ממה אנחנו פוחדים? מדוע אנחנו מנסים לשנות את המלים, במקום לקבל את העובדה שאי-אפשר שלא להיפגע באופן קשה מטראומות בהן נכחנו, ושעלינו לשוב ולהתמודד אתן כל חיינו? אני מזמין את כולם להמשיך ולחשוב על הסיבה שאנחנו כאן, ועל הצורך שלנו לשוב ולהימלט מן הנושא. האם זו הסיבה שרוז וצביקה שוב גולשים לוויכוחים על דת ומדינה? שבת שלום רוז, שבת שלווה ומתוקה צביקה, שבת של שלווה לכל באי הפורום. שלכם, דרור

23/03/2001 | 13:02 | מאת: רוז

דרור נשמה, אני לא מרגישה שאני מתווכחת עם צביקה, אתה חושב שהוא מרגיש שזה ויכוח? והשיחות ביננו לא על דת, אלא על דתיים חילוניים, וכל מה שביניהם, בקיצור כל הסמטוחה שלנו. אתה רוצה שאני אחבר לך את זה להלם קרב? אין בעיה, קרב כבר יש, הלם, עוד מעט. מה עם קצת הבנה, קצת אמפטיה וסימפטיה, אחד לשני, ,איש את רעהו יעזורו לאחיו יאמר חזק חזק ונתחזק", מה עם אהבת ישראל? אילו היו לנו את כל אלה כמו שצריך, לא היה קים פורום הזה, ואם תעמיק מעט מאוד בדברי תיווכח באמת. כבר אמרתי לצביקה, יש לנו במשפחתנו הגדולה והמורחבת יהודים מכל רמות הדת וצבעי הכיפות, ותאמין לי שאני אוהבת כל אחד בזכות אישיותו ולא בזכות כיפתו אם קימת, מעריכה כל אחד על פי מעשיו ודבריו, וכמו שאתמול בברית המילה בה היינו חברנו כולנו, ודיברנו לא על דת אלא על דברים אחרים רגילים של בני אדם, שמחנו לראות עכל אחד ואחד, הצטערנו בצערו של המאושפז בבית החולים בגלל ניתוח, ואיחלנו לו רפואה שלמה, בלי קשר לדתו, ככה הייתי רוצה לראות את כל עם ישראל, אוהבים זה את זה, דואגים זה לזה, עוזרים זה לזה, צודקים זה עבור זה, ולא כל אחד לעצמו.חזון אחרית הימים? כן אולי, משיח לא בא? נביא אותו בכוח בצורה כזו, הוא לא יוכל להתעלם מהאידיליה.:-) שתהיה לך רוח מלטפת, ולא חשובה כמות הגשמים, יש עוד דברים שיוצרים קומפלקס שלם, ועל זה אנחנו אומרים ותן טל, ומטר לברכה. עכשיו זה זמן הטללים, כן, הטיפות הרטובות האלה של בלילה, שמרוות לפעמים יותר ממטר סוחף. ושבת שלום ומנוחה אמיתית.

רוז יקרה, אין לי כל התנגדות להבנה, סימפטיה ואמפתיה. כל מה שרציתי, זה להקדים מעט ולמנוע התדרדרות, כדי לשמור את צביקה אתנו. נדמה לי שבשלב מסוים הוא לא אוהב את זה, אז למה לא להפסיק כאשר עוד אפשר? אני מקווה שכל ענייני העבודה כבר מאחוריך, והשבת לפניך, ושתהיה שלוה בארמנותיך. דרור

23/03/2001 | 17:42 | מאת: צביקה קומיי

מלה בסלע שתיקה בזוז ובעזוז מילותיה של רוז אנוחם מסכים עם כל מילה של רוז צביקה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב