בוקר טוב?

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

28/03/2001 | 08:07 | מאת: יהודה

אז יצאתי לסיבוב שלי צפת חיפה יום לא טוב להתחלה אבל מה לעשות יש ציפיות ממני אז להתראות לכשאחזור

בוקר טוב, יהודה, דרישת שלום לצפת, ולאלון, ואני מקווה שישוב בהקדם לאיתנו, ושגם אתה תשוב הביתה ואלינו בשלום. דרור

28/03/2001 | 23:19 | מאת: ???

תגידו, לא נמאס לכם מכתבות שקריות, יא אוכלי חינם?! רק מלקרוא את הפורום אני נקרע מצחוק. עושים תחרות של מי יותר מסכן, של מי ישן פחות ודפוק בשכל יותר. אין לכם מה לעשות? אני כבר לא שואל אם אין לכם חיים כי ככה זה נראה- חוץ מלקטר ולסחוט כספי מדינה אתם עושים משהו עם החיים שלכם? לא נראה לי. הלם קרב היא אולי תופעה מוכרת אבל אותי לא תצליחו לשכנע שזו יותר מהעמדת פנים אומללה שתפקידה למשוך את תשומת לב הקהל, ועדיף במנות גדולות.

28/03/2001 | 23:38 | מאת: גאיה

מר/גברת ??? אפילו השם שלך- או יותר נכון חוסר השם שלך- מעיד על העובדה שאולי באיזשהו מקום את/ה חש/ה בושה על מה שנכתב. תגיד לי- איך אפשר לכתוב דברעים בוטים כאלו, מעוותים כאלו, ועוד באתר כזה?? ולא, הם לא עושים פה תחרות של מי יותר מסכן ודפוק בשכל כהגדרתך כי אני כבר מצאתי את הזוכה- כדאי שתקפוץ להסתכל במראה. אז קודם כל הם לא מסכנים והם לא צריכים רחמים. רחמים זה משהו שנותנים לכלב פצוע באמצע רחוב, לא לבנאדם שעבר כאלו חוויות ושרד. ולא, הם לא דפוקים בשכל וגם אם לדעתך הם כן- אני בטוחה שהם ממש לא עושים את זה בכוונה. לאור הטענות האבסורדיות והמנותקות מן המציאות יש לי שתי הצעות אליך: 1. אם משעמם לך בחיים אז לך לעשות דברים יותר מועילים מלכתוב מכתבים אנונימים ופוגעים לאינטרנט. חוץ מזה, שאם אתה מאמין בדעות שלך- תהיה "גאה" בהן, תזדהה!!! 2. אני ממליצה לך בחום ללכת לבדיקת ראייה- המציאות שלך פשוט מעוותת. בברכה גאיה

29/03/2001 | 00:30 | מאת: רוז

אם אתה יכול לצחוק על הפורום, תצחק, אין לנו הרבה בידור חינם, אז "תצחק , היא אמרה לי תצחק". כי לא יקח לך הרבה זמן וגם אתה תתחיל מתי שהו לבכות, ובכי אמיתי כאלה, דמעות גדולות ומלוחות, אמיתיות, אחר כך תמשיך לבכות בלי דמעות. ואחר כך תצטער על זה שהיית כזה אטום,

לרוז, יהודה וגאיה אני שמח שהצלחתם להתעלם מהפרובוקציה המכוערת הזו. מדי פעם אנחנו צפויים לנסיונות חבלה בפורום שלנו, ונראה שהדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא פשוט להתעלם מהם. קשה יותר להתמודד עם החבלות הפנימיות, של אלו המעדיפים להתכתש בינינו לבין עצמנו במקום לשתף פעולה למען המטרה המשותפת. אני בטוח שנצליח להתגבר על כל המכשולים, ולהוציא מתוכנו את כל החמץ עוד לפני חג הפסח הבא עלינו לטובה. להתראות, דרור

מנהל פורום טראומה והלם-קרב