חג שמח
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לכולם, כפי שכבר רמזתי, מחר בבוקר אני טס ללונדון, ואשוב לכאן ביום רביעי הבא. עברו עלינו מעט סערות לאחרונה, ואני שמח לראות שהחיים בפורום שלנו שבים למסלולם, וגם רוחו הטובה של הפורום שבה לשרות בו. אני מקווה שהשבוע הקרוב יהיה כולו שבוע של חג, וגם אם בחוץ עדיין משתוללת הפורענות, אני מאחל לכולכם רוגע פנימי. כפי שאנחנו יכולים לנוח בשבת, ולשכוח את המולת החול, אני מציע להניח לרגע את טרדות היומיום ולהתרכז בתחושה פנימית של חג. והפעם, למשך השבוע הקרוב, אני מציע לחגוג כאן, בפורום, את חג החרות הפנימית. בחוץ משתוללת מלחמה, וכל אחד מאתנו מתמודד עם אינסוף קשיים מדי יום ביומו, אבל כאן אנחנו נזכרים גם בכך שניצלנו מן המוות, ומן הטירוף, ואנו יכולים לבחור בחיים בכל יום ויום. אז בואו נחגוג כאן השבוע את חג החירות הפנימית. אני בטוח שרוז תצטרף להצעה, ותזכיר לכולנו את התקווה, ושגאיה תמשיך להציף אותנו באהבה, ושכולכם תוותרו השבוע על הכעסים, גם המוצדקים, ותאירו זה לזה את הפינות החשוכות והנסתרות של ימי החול. אני מקווה שאצליח להיכנס לפורום גם בלונדון, ואולי מדי פעם אשלח לכם דרישות שלום באנגלית. שמרו על עצמכם, וזה על זה, ואל תוותרו על החג. וכמובן, חג-שמח לכל המשתתפים הסמויים שלנו, ולכל בני-המשפחות, ובראשם אורה ואלון ומיטל וליאת וגידי, ולכל מי שהצטרף אלינו זה מקרוב. ועד מחר אני עדיין כאן, שלכם, דרור
נסיעה טובה...ותחפש שם איזה תרופה בשבילי אולי יש שם משהו חדש..."אור
אור יקר, את התרופה השארתי כן, בצירוף לברכת החג שלי. זו התרופה שנמצאת בתוכנו, ואני בטוח שגם בך. אני מקווה שאכן תחגוג בשבוע זה את החירות הפנימית שלך, וכשאחזור אפשר יהיה לראות את השפעת ה'תרופה'. חג שמח, דרור
תחפש מישהו שיתן לך אזה נוק אאוט רציני, בטוח קבל סחרחורת לצד השני, אחר כך זה יתאזן,תאמין לי זה יותר טוב מחיתוך אונות, אין איזה אסיר מתאגרף שם בסביבה שלך ? :-)
מבחינת ההשקפה היהודית,, נכון שהחג הוא זכר ליציאת מצריים, אבל בניקוי החמץ ואכילת המצה מסתתר רעיון גדול. מה בין בצק עם שמרים (שאור) לבין בצק ללא שמרים? השמרים, קמצוץ שאור, קמצוץ מחמצת ,והבצק עולה ותופח ותופח, והבצק השני נשאר קטן ובגודלו המקורי. גם אנחנו, בתוכנו יש גאוה המשולה לשאור, היא מתפיחה את האדם עוד ועוד, והיא זו שגורמת לו להרבה מחלוקת. בפסח, אנחנו מנקים את החמץ הגשמי, ומקוים שגם את הרוחני, קצת יותר סבלנות, סובלנות, ראיה נכונה של הזולת ושל עצמי, וכו' וכו'. אז זה חג חירות במובן שאנחנו חופשיים מן החמץ, וזו חרות אמיתית. כי אנחנו לא חיבים להכנע לתכתיבים של הגאוה, של השופוני, הרדיפה אחרי המותרות ויציאת הנשמה בעבור דברים חסרי ערך. דרור , כי מלאכיו יצוה לך לשמורך בכל דרכיך. סע לשלום וחזור בשלום.
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
