משפט ארוך שאמרתי מול המשרפות באשוויץ

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

17/04/2001 | 23:05 | מאת: צביקה קומיי

ואז אמא של החבר שלי – אריאל, אמרה לי: אני מבקשת שכשתיהיה במשרפה – באושוויץ, תניח אבן זכרון לזכרם של אמי ואחי. ולא תאמינו כבר יותר מ-25 שנים אני מכיר את עוזי מבלי להכיר את סיפורה, שתמיד חשבתי ששמה אוסי (מלשון אסנת) ורק כשטלפנתי אליה כדי לקבל פרטי בני משפחתה נודע לי – ששמה ואן סטראטן עוזי מפסוק בתנ"ך "עוזי וזמרת יה' תהיה לי לישועה" עוד הוסיפה וספרה לי שאמא בתיה היתה בת-36 ונלקחה עם אחיה צבי בן ה-5 מפריז ונרצחו ככל הנראה באשוויץ, למרות שלאמה היתה אזרחות בריטית. -=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=- והיום אני גאה לעמוד כאן כקצין שריון רס"ן במילואים, נכה צה"ל בליווי משלחת בני נוער ישראלים הנושאים בגאון דגל כחול לבן תחת אבטחה של מאבטחים משלנו, ואני מקווה שהטלר מתהפך בקברו כשהוא רואה שנצחתי אותו ואני כאן חי בועט וקיים מחבק את ביתי איליאל בת דור חדש לתקומת העם היהודי בציון וכאן אני יכול לצעוק בקול אדיר אני ציוני. אבנים אלו שקבלתי מעוזי הן לזכר בתיה וצבי זילברשטיין שלא זכו לחיות כבני חורין בישראל

לקריאה נוספת והעמקה
17/04/2001 | 23:09 | מאת: צביקה קומיי

טרזין-שטאט ענת בקר בעוד פחות מ-24 שעות נגיע לארץ, למשפחה לבית החם לחגיגות ליל הסדר. לאנשים שהיו פה לא היה בית חם, לא היתה להם מדינה, ולא אוכל וגם לא משפחה. נגזר עליהם אות הקלון משום שהם יהודים. אני פה לא כדי לכעוס, כבר כעסתי מספיק. אני פה כדי להבין והאמת שנדמה שראיתי יותר, והבנתי פחות את הגרמנים, הנאצים. אני פה כדי לתת טיפת כבוד אחרונה למשפחה שלי, אני פה כדי לזכור ולא לתת לדורות הבאים לשכוח. כאן על האדמה המקוללת הזאת של ה"מחנה לדוגמא" נרצחה משפחתי. מדוע הם נרצחו? על שום היותם עם אחר. אני מקווה שאחרי שכולכם ראיתם מה יוצרת שנאת עם תעשו הכל כדי להבין שאסור לשנוא איש על שום שייכותו לעם או דת מסויימת. אני רוצה לנצל את הרגע הזה ולהדליק נר כאות לטיפת כבוד אחרונה למשפחה שלי ולכל אותם משפחות שאיש מהן לא שרד: יוסף למפל שרה למפל רגינה ומוריס פרנקל יהי זכרם ברוך

17/04/2001 | 23:23 | מאת: דניאל

אי אפשר שלא להזדעזע מחדש. אי אפשר שלא להתרגש מחדש. לעולם לא נשכח. עם ישראל חי.

17/04/2001 | 23:26 | מאת: צביקה קומיי

היי ערב טוב - מה נשמע? האם דברת עם שוש / פרחה? בטלפון? צביקה

17/04/2001 | 23:29 | מאת: adi

שכל יהודי צריך לבקר שם. לדעתי, כל אדם. עדי

18/04/2001 | 09:21 | מאת: אלן

אני נזכרתי בביקורי במחנה שטרוטהוף בהרי-הווג' בצרפת . התהליך שם לא היה פחות זוועתי מכל מקום אחר . אני הייתי בן 10 כשהלכתי לבקר במחנה . בתוך ילד לא יכולתי להאמין למה שראיתי . אך ידעתי שכל מה שעיני רואות אכן קרה . המקום היה מזוויעה . השקט ,דממת המוות . עמוד התליה , תנור השריפה , ערימות חפצים . המדריך שהדריך אותנו דיבר וכולם שתקו ודממו ,כאילו כל אחד חש אשמה קולקטיבית . אשמה שבני-אדם הרשו שיתרחשו רצח-עם וכולם שתקו . אני הייתי ילד וכמו כל ילד תמים רציתי להאמין שדברים כאלה לא יכולים להתרחש וכל התמונות מן המקום נחרטו היטב בזיכרוני . זו הסיבה שכששירתתי בכלא קציעות השתדלתי לא להתמר באסירים , להתנהג בצורה אינושית . לאחר הביקור במחנה ההשמדה עשיתי לעצמי נדר שהשתדל להתנהג בצורה אינושית גם בנסיבות קשות . אין לנו ארץ -אחרת וחבל שרבים שוכחים את זה. זכור לי היטב את הקללות שלהם זכיתי כששירתתי בקציעות , אני נאצי , וקציעות הוא מחנה השמדה . הקריאות באו מחיילים ששירתו איתי . היו הרבה מריבות בנושא ומכות וחבל שבעמנו רבים שכחו מי היו הנאצים . השוואה לא הייתה במקום . הכעס והזעם היה רב כלפי אותם החיילים . משפת אבי ברחה מהנאצים וקיבלה מכסה בית של חסיד אומות עולם בוישי . אני מקווה שאף עם לא עוד יושמד . כולנו צריכים לזכור את זה . בידידות . אלן

18/04/2001 | 10:03 | מאת: רוז

למה הרגשת אשם אלן? וכי אתה יכולת לעשות משהו בנידון? הרבה לא ידעו, הרבה לא רצו להאמין, גבולות ארצות רבות נסגרו בפני יהודים, ושהם ירגישו אשמים, ימח שמם, למה אתה? ולמה אלן, אתה חושב שהית כנאצי? אתה הית חיל שהופקד על משמרת עמו ומולדתו. לא אדם שבא לחסל את העם הערבי מתוך אידיאולוגיה, כמו שהם רוצים לחסל אותנו מתוך אידיאולוגיה, מתוך אמונה שכך יטב עולם בלי יהודים. וכי כשאתה רואה ערבי הדבר הראשון שאתה חושב זה שצריךלחסל אותו? ודאי שלא, תראה איך מתנהגים אצלנו למחבלים שלהם ימח שמם, אותו אחד שנכנס בצומת באזור עם האוטובוס בטרמפיאדה, אילו הית המצב הפוך, מזמן היו עושים בו לינץ' אבל אנחנו? עם ישראל רחמנים בני רחמנים, הוא נמצא בבית חולים, עוור וקטוע גפיים אמנם, אבל חי, ומקבל טיפול רפואי מעולה, ושמירה צמודה, שעלותם היו ממנים כמה פתרונות לכמה בעיות במדינה. טוב יהיה אם תתנער מרגשות אשמה האלה, הם בפירוש לא במקומם. אנחנו העם הנרדף, לא הם, הם הרודפים, ואם יש אזרחים חפים מפשע אצלם שנפגעים מכך, צר לי עליהם בפירוש, אבל זו דאגתם , לא שלי,דאגתי היא בראש ובראשונה היא לאחי, מה לעשות, אין לי רחמים לרוצחים, ןלבני משפחתם שמסייעים להם . היו כמה גויים שקיבלו אצלנו תואר חסיד אומותעולם, התואר הזה אינו צכון, כי חסיד אומות עולם, הוא כל גוי המקים שבע מצוות בני נח , אלה היו צריכים לקבל את התואר"צדיק אומות עולם" כי המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קים עולם מלא, אלה את שכרם יקבלו, בזה ובבא.

ובעצם, צביקה, כולנו כאן גם קצת אבנים, המונחות לזיכרון, וכל אחד מאתנו מתגלגל לו למקום אחר, עם המשקל הזה על גבו. אשמח לשמוע ממך קצת יותר על הביקור הזה. שלך, דרור

18/04/2001 | 18:52 | מאת: צביקה קומיי

מזמין אותך למפגש מרתון כדוגמת זה שהיה לפני כחודשיים / שלושה צביקה

19/04/2001 | 23:02 | מאת: a

?

מנהל פורום טראומה והלם-קרב