לחץ-דם

אני נכה צה"ל הלום קרב בדרגה קשה מאוד, לאחר מלחמת יום-הכיפורים בה נפצעתי די קשה, ונפלתי בשבי הסורי למשק שמונה חודשים. משנת 1974 אגף השיקום פסק לי 10% נכות בגין"תגובה נפשית לאחר חבלה בראש", עד לשנת 1996 לא קיבלתי מאגף השיקום כל טיפול רפואי, וכל הפניות שלי נענעו ב: "אין לך כלום" וכל הוועדות הרפואיות דחו את תביעותי, רק ב-נובמבר 1998 הוכרתי כסובל מ-P.T.S.D. , ובפגיעה הפיזית. כתוצאה מהלחץ הנפשי הופיע אצלי יתר לחץ-דם, ואגף השיקום מסרב להכיר ביתר לחץ-דם לפי תקנה-9 כנכות, האם יש קשר מוכח ומדעי בין הלם-קרב, לבין הופעת יתר לחץ-דם? ואם כן אבקש לדעת,

הי איציק, אם אתה הלום קרב, זה הפורום בשבילך, לא מזמן אימצו אותי, ואני מאמצת אותך, יש כאן מנהג נאה של הכנסת אורחים, בינתיים דרור, נמצא בחופשה של יומיים, וכשיחזור הוא יוכל לענות לך על כל השאלות המקצועיות, בינתיים, אתה מוזמן, לספר, לקרוא, להגיב, וגם לפעמים ל"השתגע" איתנו, בקיצור להשתתף.

לאיציק שלום, אני לא מומחית גדולה לנושא, ובאמת כדאי שנמתין לדרור, אבל שמעתי מלא תיאוריות, שהגוף והנפש חד הם. היום גם הרפואה המערבית מאמצת את הגישות האלה. עדי

היי איציק ברוך הבא גם אני בדיעה של רוז יקירתינו.

הלום קרב לא ידעתי שאז מזמן בימים ההם כשפסקת להיות חייל, וחזת שוב הביתה, והחלום שלך היה רק להיות, אדם רגיל, עובד,עם אשה ומשפחה, אך לא ידעת אז, עם כל הצלקות שנשאת, שהמלחמה ההיא לא תניח לך! הזמן חלף ואתה באמת ניסית, לעשות דברים רגילים ככל האדם, אך לפעמים עצרת, וחשבת לעצמך, מדוע? לא בכית כשאביך הלך לעולמו, ומדוע אתה כל כך כועס, ויוצא מהדעת, אתה אומר לעצמך שוב זה לא יקרה, אך בסתר ליבך אתה הרי יודע, כי המלחמה ההיא לא תניח לך! אתה לוקח את המעיל, והמקטרת, נעלם לפעמים מתבודד, ונקלע לצרות, נעצרת פעם או פעמיים ע"י המשטרה, על מעשי שטויות שעשית, ובפעם האחרונה כשחזרת הביתה, ראית שלא רוצים אותך יותר, איבדת את שפיות דעתך, כי המלחמה ההיא לא תניח לך! עברו כמעת שלושים שנה "מאז", הסתובבת, ונסעת,וחזרת שוב, אהבת נשים, והלכת לאיבוד, וכל מה שעשית לא הצלחת, חייתה את הרגע, וכלום לא היה איכפת, היה רק הווה, ולא היה כלל עתיד, כי ידעת שהמלחמה ההיא לא תניח לך! לאורך הדרך, במקום זה או אחר, תמצא אדם שתוכל לקרוא לו "אחי", פגוע כמוך עם צלקות במוחו ונפשו, שלא מסוגל לשכוח, שלא מסוגל להבריא, תתחבר יחד איתו, ויחד תמצאו עוד אחד, שתוכלו לקרוא לו "אחי" ועוד אחד, ועוד אחד,ועוד.............., כי המלחמה ההיא לא תניח לך! פגשתי אותך בקיץ האחרון, הייתה אדם שונה, מריר,עם שיער אפור, אשר איבד עצמו לאורך החיים, קשה לראות אותך כך, אדם שבור, קשה לראות את כאבך הגדול, אם יכולתי הייתי עוטפת אותך באהבה ורחמים, ומשכיחה ממך, ולו במעט, את המלחמה ההיא שלא מניחה לך!!!! כתב:איציק

היי איציק ברוך הבא לפורום בקשר לשאלה האם התייעצת עם אנשי מקצוע? האם חפשת באינטרנט? צביקה קומיי

איפה נעלמת היום?