שבת שלום ומבורך

שלא במתוכנן, הצטרכנו לנסוע השבת אל בית ההורים שלי אי שם באיזור הקרבות. נסענו בג'יפ של אבי נהוג על ידי אחי, בכבישים זרועי אבנים (שמענו בקשר עוד מירושלים שליד אל-חדר זורקים אבנים ואת השרידים ראינו כשהגענו) התפללנו תפילת הדרך בכוונה, נסענו כמעט לבד על הכביש שעה לפני שבת בכביש המנהרות. כשהגענו קפצנו להגיד שלום לחברה של ההורים שלי, שעה לפני כן חזרה מן ההלוויה של הקצין האתיופי שנהרג אתמול בפיגוע ב"סופה". בהומור ציני מוטרף תיארה לנו את החיים שבין הלוויה להלוויה, בין פיגוע לפצועים , לבין המורה לאומנות שמבקשת מן האמהות לצייר על דף ציור בשני חלקים, בחלק אחד לצייר שנאה ובשני רגש של אהבה. ואיך החליטה למרות שהגיעה הביתה רק לפני שעה וכבר השבת מתדפקת בפתח, לאפות חלות, אולי כדאי להשאיר משהו נורמלי בסדר השבת שלה. כשהגענו היא ערכה שולחן לשבת. מדובר בבית שבימי שישי בשעה 10:00 בבוקר כבר הכל ערוך ומוכן והשולחן מבהיק ביופיו עם הכלים והמפיות והכל, והנה גם שם כבר נהרס הסדר. ואנחנו, שבאנו לספר לה שאנחנו מתחתנים, (היא כבר ידעה, היא שמעה על זה באחת ההלוויות :-( ) יצאנו המומים. שתהיה לכולנו שבת טובה שלווה ובריאה נעמה

שוב מזל טוב על נישואייך לבחיר ליבך בלבנון היה לי שעון אלקטרוני שהיה מצלצל כל יום בשעה 07:00 כי כך היה מכוון על מנת להעיר אותי - הייתי סטודנט להנדסת מכונות אז וכל בוקר השעון צלצל והזכיר לי מה היה אמור להיות בעולם האמיתי הצטערתי לשמוע על ההלוויות וההתרחשויות מסביב שלך צביקה