יקרים וחשובים כולכם כאחד (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
רוז אין לך מושג כמה את צודקת אבל הסיפור עם האמא זה לא בדיוק הקטע הוא שלא מספיק מה קורה איתו גם היא נופלת עליי עם הבלאגן שלה (הרפואי הפיננסי). אין לי כוחות נפש מספיק גם לזה, המשפחה שלי גרה במרחק של כמה רחובות ואני רואה אותם פעם בשלושה שבועות . היי מה קורה התחתנתי עם אחד באו עליי כל הכנופייה? "חלאס" אני מגיעה למצב שאין לי סבלנות בגרוש אפילו בעבודה אני יכולה להוריד "כאפה" לאחד העובדים במידה שהסבלנות שלי פוקעת (והפתיל שלי נכון להיום מאוד התקצר) למעט איש סוד אחד בעבודה שיודע מה קורה ומבין לא סיפרתי לאף אחד וזה מתיש נפשית, יש לומר שאני שחקנית מצויינת אבל כשאני באה הביתה ורוצה להוריד המסיכה ולהיות אני אינני יכולה בגללו שהוא בבית וצריך גם כלפיו להיתנהג אז כבר קורה שאני מתפשטת (תרתי משמע) רק שהולכים לישון. הקטע של לצאת ולטייל (שזה הדבר הכי טוב בשבילו) אני עושה איתו המון אבל ישנם מצבים שאני מגיעה הביתה והבית לא מי יודע מה (ונקיון זאת המחלה שלי - הוא בא מרקע שונה לגמרי) ועד שאני עושה סיבוב טורנדו קל על הבית ומכינה ארוחה אני כבר מעולפת ואין לי כוח, גם אם יגיעו עם "שופל" לקחת אותי אני לא זזה. בסופי שבוע אני מאוד משקיעה במטבח ומכינה לו מטעמים של "חבל על הזמן" והוא תופח כמו שקית שמרים (עוגות, דגי ים, חומוסים וכו') זה עושה לו חגיגה בנשמה ואני יודעת אבל גם לא מרשה לו יותר מדי אני רוצה אותו בריא אבל לא חבית (יש לו נטייה חזקה להשמנה) ועל כל הצרות ואנחנו נשואים כולה מנובמבר ואין אפשרות ל"התרבות" כי כל הבדיקות מראות שהוא הוא הוא הוא... רוז., את חושבת שרק לאחר מותי יכתירו אותי כ "מאמה טרזה".?
בוקר טוב סיגלית, רציתי לןמר לך שקראתי אתהדברים כרגע אני יוצאת להצטיד בסחורה חדשה, כשאחזור אני אענה לך בפירוט. בינתיים חזקי ואמצי. כולנו מחזיקים לך אצבעות
סיגלית עם כל הכאב תלכו ליעוץ זוגי ואולי הפתרון הוא פרידה - עוד לפני שיש ילדים צביקה
צביקה., הייתי אומרת שקצת נסחפת, זה לא הזמן לשבור הכלים ולא משחקים. אצלנו המרוקאים המאמינים אומרים שאלוהים לא נותן דבר לאדם שאינו יוכל לעמוד בו, כך שאם אתה אדם קצת מאמין אתה גם יכול לדעת שאנו יכולים לעמוד בכל מה שמקבלים (ראה פיגועים, אסונות וכו') וזה מדבר על כל סוגי האלוהים (נוצרים, מוסלמים what ever) אז כך שאינני כרגע !!! רואה אפשרות של שבירת כלים במצב כה עדין זה. כשמתחתנים (הקתולים, הנוצרים) מדגיש הכומר את ה " בטוב וברע בעוני ובחולי" כך שגם אצלנו היהודים זה צריך להיות. יום טוב., חוץ מיזה בשביל מה כולנו כאן, אם לא לעזור ולבכות אחד על ולצד השני.? סיגלית