עצירות כרונית קשה ביותר, למרות טיפול תרופתי

בת 50 .בריאה בד"כ. מ/א מיומקטומיה על רקע מיומה גדולה, עברתי ניתוח טבעת בריאטרית לפני 10 שנים. שנים רבות סובלת מעצירות מאז צעירותי כנערה מאז הניתוח הבריאטרי ב2010 שינתי תזונה לדל סיבים ,בעיקר מטוגן ללא פירות וירקות ( כי רק זה היה ניכנס)- בשנים הללו לא זוכרת שסבלתי מעצירות כל כך קשה כמו עכשיו. ממרץ שנה שעברה( כשהתחילה הקורונה וכשהתגלה לאימי סרטן שחלה, ולאחותי סרטן שד)המצב החמיר מאוד, פניתי למיון ובו נמצא: מעי מלא צואה. פתחו לי את הטבעת קיבלתי מרוקן והתרוקנתי. יש לציין שמאז פתחו לי את הטבעת חזרתי לאכול ירקות – בכמות טובה מאוד( לפחות קערת סלט גדולה אחת ביום) , ומקפידה על תזונה ללא גלוטן(כדי לא להשמין), במעקב נטורופתי ותזונאי של הקופה. למעשה מאז פתיחת הטבעת- חזרתי לאכול סיבים( ירקות), מה שלא הייתי רגילה 10 שנות הטבעת הסגורה מאז הניתוח הבריאטרי, ומאז מרגישה שמצבי הופך להיות יותר קשה מבחינת העצירות( יש לציין שגם עושה דימיון מודרך ופסיכותרפיה מאז גילוי המחלה אצל אימי ואחותי). לסיכום¬ עצירות כרונית ללא תגובה לטיפול סטנדרטי -ש לציין שלפני חודש לערך, היה תחלואה עם חום( 3 ימים) סביב ארוע זה היו יציאות תקינות ללא עזרה המשלשלים, אך כשניגמר החום- כך גם היציאות הרגילות -קולונסקופיה ¬ תקינה עם הכנה טובה (תחת מרוקן) -זמן מעבר ¬ -פתולוגית, זמן מעבר מאורך ופיזור מרקרים בכל הרבעים - מנומטריה ¬ ללא אניזמוס, לחץ יזום נמוך, קבול גבוהה , היפוסנסטיביות. דהפקוגרפיה¬ - במנוחה מנח נמוך של המעי הדק באגן, בהתאפקות הרמה תקינה של הרקטום בלחיצה רקטוצלה קדמי קטן שאינו מתרוקן והתפשלות רקטואנאלית נמוכה החוסמת בגובה הרקטוצלה ( היוצרת אתהרקטוצלה), אך סך הכל התרוקנות טובה ומלאה של הרקטום Small anterior rectocele.1 Rectal – anal intussusception obstructing.2 התחלתי פיזיותרפיה של רצפת אגן כולל ביופידבק לפני חודש לסיכום¬ רושם לבעיה משולבת של זמן מעבר אורך ODS ו ¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬ נוטלת( כבר לערך חצי שנה): נורמלקס פעם עד פעמיים ביום נוטלת קבוע לקסדיום עד 3 ביום( במצב קשה יכולה להגיע עד יותר מזה) נעזרת גם בתכשירים" טבעיים" נעזרת בדיגטציה מפעם לפעם . אין בעיות בהטלת שתן - בדכ הטלת שתן מקלה על יציאה . MILK MAGNOX 520 mg ¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬נוטלת גם סיבים תזונתיים בכמות משמעותית פרוקלופריד פעם ביום קבוע( זה חודשיים) לצערי ללא הטבה עם כל הללו, ויותר מזה מאז שימוש בכל הללו( ולא רק בלקסעדין מדי פעם), המעי היתרגל ועם כל הללו אין יציאה( לעיתים שבוע), איכות חיי ירודה ביותר. בפעם האחרונה שהייתי המירפאה הגסטרואנתרולוגית, הרופא אמר לי שאין לו יותר איך לעזור לי, אך איכות חיי ירודה ביותר, ואיני יכולה להשלים עם זה שאלה הם חיי? אנא עזרתכם? רעיון? אופציה להצלת מצבי? - האם לדעתכם אני צריכה להפחית ירקות ( כי אז יש יותר צואה שמיצטברת במעיים, שאינה יוצאת ואני בסבל נורא)? הרי 10 שנים עם הטבעת כשלא אכלתי סיבים לא סבלתי כך אנא עזרתכם בבקשה? אופציה? לא אוכל להמשיך ככה. ממש זקוקה לעיצה? רעיון?