גוף ונפש במילכוד

שלום רב, בן 25, מטופל בפבוקסיל כבר שנתיים כנגד היפוכונדריה וטורדנות כפייתית. באופן כללי עד לפני כ 4 חודשים (פרידה מבת זוג) היה שיפור קבוע ודי גדול בהפרעות. המצבים המטרידים ביותר הם מפני מאמצים גופניים לאחר פציעה (ולו הקטנה ביותר). הדבר מביא להמנעות מפעילות ותפקוד שגורם לחרדות קשות ביותר (התסכול מהכניעה) ולחשש מפני מחלות גופניות-אמיתיות שייגרמו רק מהלחץ העצום והמתמשך. למשל כבר שלושה ימים אני חשש בעקצוצים מציקים בכל הגוף וגם בכאבים כלליים, (מלווה בתשישות וטשטוש). אני ממש משתגע, אני עושה כל מה שצריך. האם מחלה פסיכוסומטית כזו יכולה להיות כרונית? - זה הפחד הגדול שלי שזה לא יעבור. האם זה טבעי שאני נכנע לפחד הלא נורמלי הזה לפעמים? - שגורם לי אחר כך לסבול פי 1000? מקווה לישועה. רני. בתודה מראש.