האם קיים קשר בין גמילה מעישון ודיכאון...??

אחת מחברותי לצוות העבודה לקחה זיבן והמשיכה לעשן... למרות הרגשת הבחילה.. לאחר תקופת מה היא ניסתה להפסיק לעשן בבת אחת והדבר כלל התפרצוייות בכי בלתי נשלטות לאורך כל שעות היום... היא ציארה שהיא מרגישה עצב... כאילו מישהו מת... למרות שאין כל סיבה נראית לעין... היא בכתה בכי קורע לב... ובסופו של דבר, כדי לבדוק אם זה מהסיגריות הצענו לה לחזור לעשן.. ואכן הדיכאון (הבכי הסוחף...) נעלם... האם באמת יכול להיות קשר בין הבכי הזה להמנעות מסיגריות???

טיבי שלום!! שינוי במצב הרוח הינו בין תופעות הגמילה הבולטות של הפסקת העישון. הזייבן אמור לעזור למנוע זאת במרבית המיקרים אך חשוב מאד להקפיד על נטילת הכדור לפרק זמן מספק (שבועיים לפחות לפני הפסקה העישון). בנוסף במצבים שאין זה מספיק ניתן להעזר במדבקות ניקוטין במקום לחזור לעשן ולהפחית את המינון בהדרגה תוך שבירת הקשר ההתנהגותי לעישון הסיגריה. ממליץ לפנות ליעוץ מיקצועי בהצלחה נוה

איני רופא או בעל מקצוע. אך מנסיון אישי וכתבה שראיתי בנושא הרי שיש קשר בין הפסקת עישון ובין חרדות אשר לפעמים נראות כדכאון. הסיגריה משמשת כמכשיר הגנה. והגברת הבטחון העצמי(למי שזקוק) ולכן לכשנפתרים ממנה נפתרים ממערכת הגנה. הפתרון אינו לחזור לעשן. ברגע שאתה מבין זאת אתה לומד להתגבר על החרדות. אניאשנתי 37 שנה 50 סיגריות ליום ,הפסקתי לפני 9 שנים,הסיגריה חסרה לי עד היום, אך למדתי להפרד ממנה בברכה שלום חברה. דני